עז' אושר רחימי ואח' נ' חריזי עמיר ואח'

החלטה

רקע

1. בתאריך 3.9.01 קודם לשעה 08:00 עלתה התלמידה אושר רחימי ז"ל, ילידת 15.4.95, (להלן "אושר" או "המנוחה") לאוטובוס הסעות נהוג על ידי הנתבע 1 בדרכה לבית הספר "מסילה" בראשון לציון. בסביבות השעה 08:00 הגיע האוטובוס לבית הספר והתלמידים כולם, למעט אושר, ירדו ממנו. הנתבע 1 לא הבחין באושר שנותרה באוטובוס והמשיך בנסיעה לרחוב שלמה המלך פינת רחוב אנילביץ' בראשון לציון, שם החנה האוטובוס, נעל אחריו את דלתו ועזב את המקום. באותו יום הגיע הטמפרטורה באוטובוס לכדי 63 מעלות צלסיוס. אושר הקטנה ספגה מכת חום ונפטרה. גופתה נמצאה ברכב בשעה 17:00 לערך באותו יום לאחר שנערכו אחריה חיפושים בעקבות הודעת משפחתה על היעדרותה.

האם האירוע הטראגי הינו תאונת דרכים כהגדרת מונח זה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים"), אם לאו? זו השאלה נשוא החלטה זו.

התובענה והסכמות הצדדים

2. עובדות המקרה ברובן למעשה אינן שנויות במחלוקת והן עולות מכתב האישום המתוקן, בפרטיו הודה הנתבע והורשע בעבירה של גרימת מוות ברשלנות 1, (ר' הכרעת הדין מפי כב' השופט יהודה פרגו, נשיא בית משפט השלום במחוז המרכז (כתוארו אז), מתאריך 3.7.02 נספח א/3 לסיכומי התובעים). הנתבע 1 נדון לעונש מאסר בפועל בן שנה ובתוספת שנה וחצי מאסר על תנאי וכן לפסילת רישיון הנהיגה הציבורי שלו לתקופה של 10 שנים (גזר הדין ניתן ב- 14.11.02).

מעבר לעובדות המוסכמות לעיל, הצדדים נחלקו בשאלה האם הנתבע 1 החנה את האוטובוס לאחר שעזב את ביה"ס במקום המותר לחניה, אם לאו, כחלק מהגדרת "תאונת דרכים" בסעיף 1 לחוק הפיצויים. מחלוקת זו תתברר בהמשך.

3. התובעים, עיזבון המנוחה אושר רחימי ז"ל והוריה, הגישו התביעה כנגד נהג האוטובוס, בעלת האוטובוס, ביה"ס, משרד החינוך ומבטחת האוטובוס בעילות תביעה חלופיות, היינו לפי חוק הפיצויים ולפי פקודת הנזיקין, כשלטעמם האירוע אינו נכנס לגדר חוק הפיצויים.

הנתבעים 3,2,1 ו- 5 סבורים כי עסקינן באירוע שנכנס לגדר חוק הפיצויים, בעוד שמבטחת האוטובוס לפי פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970, הנתבעת 4, סבורה כי מדובר באירוע שפקודת הנזיקין חלה עליו.

במסגרת ההליך הופנו גם הודעות לצדדים שלישיים עפ"י פקודת הנזיקין, כלפי המוסד החינוכי והמדינה, מבטחת האוטובוס, חברת איתורן, בעלת האוטובוס ומעסיקת הנתבע 1 וכן סגל ההוראה בביה"ס, כמו גם כלפי התובעים 2 ו- 3 ואמה של התובעת 2, הגב' מלכה לוי, שלא כאן המקום לדון בחבותם לאור מהות השאלה הנתונה להכרעה בהחלטה זו.

בעקבות דיון מקדמי שהתקיים בתאריך 19.9.2010 הוחלט על הגשת סיכומים בנושא השאלה שבמחלוקת על פי חומר הראיות הקיים בתיק ללא שנשמעו עדים.

הגדרת "תאונת דרכים"

4. בבוא ביהמ"ש לבחון האם אירוע כלשהו נכנס לגדר חוק הפיצויים, הינו נדרש לסעיף 1 לחוק הפיצויים ופרשנותו בהתאם לכללים שהורנו ביהמ"ש העליון.

סעיף 1 לחוק הפיצויים קובע כדלקמן:

הגדרות"1.בחוק זה –

הגדרות

'תאונת דרכים' - מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי;"

פסה"ד המנחה בדבר אופן ההליך הפרשני הראוי לסעיף 1 הינו פסה"ד בעניין 8061/95 עוזר נ' אררט, פ"ד נ(3) 532 (1996) (להלן:"פרשת עוזר"). במסגרתו קבע כב' הנשיא ברק כדלקמן:

" שלבי התהליך הפרשני

.22סעיף 1לחוק הפיצויים לאחר תיקון מס' 8 הוא בעל מבנה חקיקתי מורכב.