|
|
תאריך פרסום : 11/04/2011
|  גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
|
8815-05
10/04/2011
|
בפני השופט:
כרמי מוסק
|
| - נגד - |
התובע:
1. פלונית
2. אלמונית
3. פלוני
|
הנתבע:
1. מישל כהן
2. מנהל קהילתי חומת שמואל(הר חומה)
3. עיריית ירושלים (נמחקה מהתביעה)
4. החברה למרכזים קהילתיים ומנהלים
|
| פסק-דין |
לפני תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף.
הרקע לתביעה
- התובעת קטינה, ילידת 2004, טוענת באמצעות הוריה ואפוטרופסיה הטבעיים (להלן:
"התובעים 2 ו-3") כי היא זכאית לפיצוי בגין פציעתה ביום 2.11.04, בהיותה בת שישה חודשיים, עת שהתה במעון נפלה מידיה של המטפלת על הרצפה (להלן:
"התאונה").
- התובעת פונתה לבית החולים הדסה עין כרם ומשם הועברה לטיפול במחלקה לנוירוכירורגיה ילדים בבית החולים דנה בתל אביב שם אובחן שבר דחיסה פרונטאלי. התובעת נותחה ביום 7.11.04 השבר הדחוס תוקן. התובעת נותרה עם צלקת בקדמת הקרקפת.
- הנתבעת מס' 1 הייתה המטפלת במעון (להלן:
"הנתבעת"). הנתבעים 2 ו-4 היו הבעלים ו/או המפעילים של המעון בירושלים במועדים הרלוונטיים. לטענת התובעת, הם חבים לפצותה בגין נזקיה מכוח אחריותם השילוחית למעשיה ומחדלה של הנתבעת 1.
- אציין, כי התובעת הגישה תביעה גם כנגד עיריית ירושלים, הנתבעת 3. ביום 17/11/08 נדחתה התביעה כנגד העירייה ובעקבות כך נמחקה ההודעה לצדדים שלישיים.
- לטענת התובעת, בנסיבות המקרה חל הכלל הדבר "מעיד על עצמו" בסעיף 41 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) ו/או ה"דבר מסוכן" כאמור בסעיף 38 לפקודת הנזיקין לפיהם על הנתבעים הראיה שלא הייתה לגבי התאונה התרשלות שתחוב עליהם, בין היתר לאור גילה של התובעת.
- עוד טוענת התובעת, כי התאונה נשוא התאונה אירעה כתוצאה מרשלנותם של הנתבעים וחוסר זהירותם כאמור בסעיפים 35 ו- 36 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) המתבטאים בעיקר במעשים ו/או במחדלים כדלקמן: הנתבעת הפילה את התובעת מגובה ו/או לא אחזה בה כראוי; הנתבעת לא הייתה מיומנת בטיפול בפעוטות בגילה של התובעת; הנתבעת לא נקטה אמצעי זהירות למניעת הנפילה והחבלה בראשה; הנתבעים 2 ו-4 העסיקו את הנתבעת אף שלא הייתה מיומנת ו/או זהירה; הנתבעים 2 ו-4 אפשרו את הפעלת המעון ללא בדיקת כישוריה של הנתבעת 1 ו/או ללא כוח אדם מספיק ומתאים; הנתבעים 2 ו-4 לא דאגו לכיסוי ביטוחי לכל נזקי הפעוטות בגן.
- עוד טוענת התובעת, כי התאונה נשוא התביעה אירעה בשל הפרת חובה חקוקה של הנתבעים לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש); סעיף 326 לחוק העונשין תשל"ז- 1977 (להלן:
"החוק"); סעיף 338 (9) לחוק וכן מכוח סעיף 340 לחוק.
- הנתבעת לא מכחישה את קרות התאונה, אך לטענתה מדובר בתאונה בלתי נמנעת שלא נבעה מרשלנות. לחילופין, טוענת הנתבעת, כי הנתבעת 2 הציגה בפניה מצג שווא לפיו היא מבוטחת בביטוח צד ג'.
- גם הנתבעים 2 ו- 4 טוענים כי בנסיבות המקרה לא ניתן היה למנוע את התאונה. לחילופין, טוענים הנתבעים 2 ו-4 כי אין להם כל אחריות שילוחית. לטענתם, הנתבעת אינה עובדת או שלוחה של הנתבעים 2 ו-4. כל תפקידם היה לפקח ולוודא שיינתן שירות סביר לילדי המעון ועל כך אין, לשיטתם, כל מחלוקת.
- להוכחת פגימותיה הרפואיות של התובעת תוצאת האירוע הוגשו חוות דעת רפואיות בתחום הכירורגיה פלסטית ובתחום הנוירולוגיה. מטעם התובעת הוגשו חוות דעת ד"ר יעקב גולן, מומחה לכירורגיה פלסטית אשר העריך את נכותה של התובעת בשיעור 10% בהתאם לסעיף 75 (2) ב' לתקנות המוסד לביטוח לאומי (להלן:
"תקנות המל"ל"), אך הוסיף כי לאור גילה ומינה של התובעת יש לקבוע לה שיעור נכות של 15%. וד"ר יחיאל היילברון, מומחה לנוירוכירורגיה אשר העריך את נכותה של התובעת בשיעור 10% בהתאם לסעיף 34 (ב) לתקנות המל"ל. מטעם הנתבעים הוגשה חוות דעת ד"ר ר' וייץ, מומחה ברפואת ילדים ובנוירולוגיה של הילד, אשר העריך קבע כי לא נותרה לתובעת נכות וחוות דעתה של ד"ר בנימינה רוזנברג האגן, מומחית בתחום כירורגיה פלסטית אשר העריכה את נכותה של התובעת בשיעור 5% בהתאם לסעיף 75 1 בין א' ל- ב'. בנוסף, מונה מומחה בתחום הנוירולוגיה מטעם בית משפט, פרופ' יהודה שפירא.
נסיבות אירוע התאונה
- הנתבעת מתארת בתצהיר עדות ראשית מטעמה את התרחשות התאונה כדלקמן:
"ביום 2/11/04 עת שהפעלתי את המשפחתון שכבה התובעת על שמיכת פעלולים עם מספר צעצועים ובתי הגדולה שנותרה באותו היום בבית שיחקה עם התובעת. בתי הגדולה קראה לי בשל ריח לא נעים. הגעתי מחדר האמבטיה בו החלפתי חיתול לילד אחר, הנחתי אותו על הרצפה להמשך משחק עם חבריו. באותה עת שיחקו ילדי המשפחתון בתיבת מיומנות הכוללת מכוניות משחק בגדלים שונים. ניגשתי לתובעת והרמתי אותה ופניתי לכיוון האמבטיה. בעת צעידתי דרכתי על מכונית משחק ששיחק בה אחד הילדים ונפלתי עם התובעת כשהתובעת נשמטת תוך כדי הנפילה, חרף ניסיוני הנואש לאחוז את התובעת".
עדותה של הגב' ליאורה לוינשטיין, רכזת גיל הרך במנהל קהילתי הר חומה עולה בקנה אחד עם גרסת הנתבעת בנוגע לנסיבות התאונה. הלה העידה כי סמוך לקרות התאונה נשוא התובענה, הנתבעת התקשרה אליה נסערת וסיפרה כי נפלה על מכונית צעצוע. לדבריה:
"מישל התקשרה אליי, אני הייתי בדרך להר חומה, היא סיפרה, קשה מאוד להבין, היא הייתה מבוהלת, הילדה נפלה, אמרה משהו על אוטו וצעצוע..." (פרוטוקול הדיון עמוד 39 שורות 16-17).
נוכח העובדה כי אין מחלוקת בין הצדדים שהאירוע נשוא התובענה התרחש כמתואר לעיל יש להידרש לשאלת החבות.
שאלת האחריות
- עוולת הרשלנות בנויה ממספר מרכיבים שבהצטברותם יוצרים הם חבות בנזיקין: חובת זהירות מושגית של המזיק כלפי הניזוק, קיומה של חובת זהירות קונקרטית של המזיק כלפי הניזוק, הפרתה של חובת הזהירות וקיומו של קשר סיבתי בין הפרת החובה לבין הנזק שנגרם (ראה ע"א 145/80,
ועקנין נ' מועצה בית שמש, פד"י לז (1) 113, 122).
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
הורד קובץ
לרכישה
הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה |
Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|