פסק-דין בתיק ת"א 56278/07

1.     אלו שתי תביעות שאוחדו. בתביעה הראשונה בתיק אזרחי 56278/08 תבעה התובעת סך של 200,000 ש"ח בגין גניבת עין, גזל מוניטין והפרת זכויות יוצרים. בתביעה השנייה בתיק אזרחי 59434/08 תבע התובע סך של 40,000 ש"ח בגין הפרת זכויות יוצרים.

2.     התובעת עוסקת במשך שנים רבות בהוצאה לאור של ספרים בשפה הרוסית בישראל. מאז מחצית שנות השמונים התובעת פועלת תחת סימן מסחר (לא רשום) "מרקור". התובע הוא סופר ומחברם של הספרים "פירות המרפא של ארץ ישראל" (להלן: " ספר הפירות") ו - "ירקות המרפא של ישראל" (להלן: " ספר הירקות") (להלן ביחד: " הספרים"). התובעת הוציאה לאור והפיצה את הספרים במחצית השנייה של שנת 2004. התובע מסר את זכויות ההוצאה לאור לתובעת ביחד עם בית הוצאה לאור נוסף בשם "נוכלאוס" וזאת על פי הסכם מיום 27.5.04 (להלן: " ההסכם"). הספר הודפס ב 4,000 עותקים. לטענת התובעים נכון לתאריך 31.12.2006 נותרו ברשות התובעת 7 עותקים של ספר הירקות ו-6 עותקים של ספר הפירות.

3.     נתבע 1 הוא בעלים ומפעיל של חנות ספרים בקומה 6 של התחנה המרכזית החדשה של תל אביב (להלן: " קבקוב"). הנתבע 2 הוא בעלים ומפעיל של חנות ספרים בקומה 3 של התחנה המרכזית (להלן: " סובורוב").

טענות התובעים

4.     התובעים טוענים כי הנתבעים מכרו ספרים שהם תוצר של צילום הספרים במכונת צילום. התובעים טוענים כי מדובר בעותקים בלתי מותרים, אשר מכירתם גורמת נזק לתובעים הן משום שהתובע אינו מקבל תמלוגים על עותקים בלתי רשמיים והן משום שעותקים במכונת צילום אינם עומדים בסטנדרט של איכות מוצר, שהתובעים מקפידים עליו. 

5.     התובעת טוענת כי הפצה, החזקה ומכירה של עותקים הנחזים להיות עותקים שהופקו והוצאו לאור על ידי התובעת ומכירתם תוך שימוש בסימן מסחרי של התובעת מהווה גניבת עין על פי חוק עוולות מסחריות. עוד טוענת התובעת כי מדובר בהפרה של זכויות יוצרים הן ביצירה עצמה הן בעריכה שביצעה התובעת והן בעיצוב. עוד טוענת התובעת כי מדובר בגזל מוניטין, הפרת חובה חקוקה וכן עשיית עושר ולא במשפט, התובעת תבעה 200,000 ש"ח פיצוי ללא הוכחת נזק לפי חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 (להלן: " חוק עוולות מסחריות") ו/או על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח - 2007 (" חוק זכות יוצרים") ו/או בגין הפרת חובה חקוקה או עשיית עושר ולא במשפט.  

6.     התובע טוען כי יש לשלם לו סך של 40,000 ש"ח שהוא פיצוי סטטוטורי על פי חוק זכויות יוצרים ופקודת זכויות יוצרים.

7.     התובעת טענה כי בחודש יוני 2007 נודע לה על מכירת ספרים מזוייפים בחנויות הנתבעים כאשר ראתה אותם בדוכן בתחנה המרכזית ואז קנתה אחד, אך לא לקחה חשבונית כיוון שהכירה את המוכר, שהיה עובד באותו דוכן, והוא ביקש ממנה לא לסבך אותו. ולכן ביולי 2007 רכשה ביחד עם הגב' אירנה פשקובסקי, גרפיקאית שעבדה עם התובעת, ארבעה ספרים מזוייפים, שניים בחנות בקומה 6 ושניים בחנות בקומה 3. התובע העיד כי רכש ספר אחד בחנות בקומה 6.

טענות הנתבעים

8.     הנתבעים הכחישו את כל הטענות וטענו כי הספרים הנמכרים בחנויותיהם נרכשים אך ורק בבתי ההוצאה לאור המורשים על ידי הסופרים או המחברים למכור את הספרים. עוד טענו הנתבעים כי הספרים לא רכשו כל מוניטין שהוא. הספרים יצאו לאור בשלהי שנת 2004 והם נמכרו במחיר של 44 ש"ח האחד ובקצב של ספר עד שניים לחודשיים עד שלושה חודשים לכל היותר, דהיינו קצב השואף לאפס. הספרים כתובים ברוסית וקהל היעד שלהם הוא יוצאי מדינות חבר העמים בלבד. לספרים לא נעשה קמפיין פרסומי והם לא זכו להצלחה בקהל היעד המצומצם מלכתחילה. הנתבעים טענו כי אין להם כל עניין להשקיע כסף או מאמצים בצילום ספרים שכאלה והפצתם.

9.     הנתבעים טענו כי התובעת היא מתחרה שלהם ומבקשת לפגוע בהם על מנת שתוכל להוציאם מהשוק.

10.סבורוב טען כי לפי מחברת המכירות של חנותו לא נרשם כי נמכרו בחנותו הספרים, אך הוא מסכים כי החשבונית שצורפה לתצהירה של פשקובסקי היא של חנותו אם כי לא הוצאה על ידו, אלא על ידי קבקוב, שלטענתו, עזר לו בחנות. גם קבקוב טען כי בחודשים יוני - יולי 2007 לא נמכרו בחנותו הספרים והחשבונית שהציגה התובעת הוצאה כנגד רכישת הספר "הספר הזהב 3".

ראיות

11.התובעת הגישה תצהיר מטעמה, התובע הגיש תצהיר מטעמו. התובעים הגישו חוות דעת של מר אורי סלומון, אשר הוא עובד בצילום ומונטז'ים בדפוס אופסט וגם בהוצאה לאור. עוד הגישו התובעים חוות דעת של רואה חשבון יגאל נבו וכן תצהיר של גברת פשקובסקי יבגנייה, הגרפיקאית.

12.הנתבעים הגישו תצהיר של כל אחד מהם וכן תצהיר של מר אלכסנדר שנגוף, עובד בחנותו של קבקוב וכן מר אלכסנדר סקלר, בעלים של חנות ספרים בשם "אוקראינה", הנמצאת בחדרה והמוכרת ספרים דומים לספרים שמוכרים הנתבעים, וכן תצהיר של מר אלכסנדר זלנצוב, שעבד אצל סובורוב.

13.כל העדים נחקרו בדיון חקירה נגדית ולאחר דיון ההוכחות הגישו הצדדים סיכומים בכתב.

 דיון והכרעה

14.טענתם הראשונה של הנתבעים היא כי לתובעת אין זכויות יוצרים ביצירה ו/או בעריכה ו/או בעיצוב. הנתבעים טוענים כי אין מחלוקת שהתובע הוא המחבר של הספרים, אולם התובעת אינה צד לחוזה שבו התובע מכר את זכויות ההוצאה לאור וההפצה שלו לחברת נוכלאוס בע"מ (להלן: " נוכלאוס") ולהוצאה לאור מרקור. בהסכם מיום 27.5.04 בין התובע לבין נוכלאוס ומרקור אכן לא מופיעה התובעת כצד להסכם. התובעת טוענת לענין זה כי היא פועלת תחת סימן מסחר (לא רשום) "מרקור" המזוהה איתה והיא העידה כי היא זו שערכה ועיצבה את הספר. גם התובע העיד כי הוא מסר את זכויות ההוצאה לאור לתובעת, העובדת תחת השם מרקור (סעיף 3 לתצהירו). בחקירתה הנגדית העידה התובעת כי היא ומרקור זה אותו דבר וכי מרקור איננה חברה בע"מ (עמוד 2 שורות 21-19). בחקירה הנגדית התובע ציין כי ידע שרינה חותמת על ההסכם ושהוא חותם עם מרקור ורינה מייצגת את מרקור אך לא ידע באיזו צורה (עמוד 7 שורות 21-23).

15.הנתבעים טענו עוד בענין זה כי התובע לא מסר זכויות בעריכה ו/או בעיצוב בהסכם. אולם התובע עצמו בתצהירו מציין כי הוא מסר לתובעת את זכויות ההוצאה לאור וכן הוא מאשר שהיא ערכה את הספרים וכי השינויים והתוספות לספרים זו עבודה שלה. הדבר גם נכתב במפורש בסעיף 2 להסכם: " המחבר מאשר כי הוא עיין בעריכה שבוצעה על ידי עורך המוציא לאור ומסכים לחלוטין עם השינויים והתוספות שנעשו בספרים."