רקע:
1. זוהי תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת, ילידת 18/07/87, כתוצאה מפגיעתה במהלך שיעור התעמלות בתאריך 23/03/03, בהיותה תלמידה בכיתה י' בבית-הספר "יגאל אלון" בנצרת עילית, הנמנה על רשת בתי ספר של הנתבעת 2.
כתוצאה מהתאונה סבלה התובעת משבר תלישה בקרסול שמאל.
2. בפתח ישיבת 14/02/11 הודיעו ב"כ הנתבעות על הסכמה דיונית, לפיה, ובמידה ובית-המשפט יקבל את התביעה במישור החבות, לא יכריע בחלוקת האחריות בין הנתבעות לבין עצמן, נוכח הסכמה לחלוקה אליה הגיעו, וכי יהא מקובל עליהן חיוב ביחד לחוד.
נסיבות התאונה:
3. התובעת טענה בתביעתה, כי במהלך שיעור התעמלות, התבקשה ע"י מורה מתלמדת, במסגרת תרגיל ספורט, לדלג מעל 12 כדורים, בריצה; ותוך כדי ביצוע התרגיל נפלה ונחבלה בקרסול שמאל.
במהלך שמיעת הראיות, התבהרה התמונה באשר לנסיבות נפילתה של התובעת, וכן באשר לאופן ביצוע התרגיל.
בעדותה מסרה התובעת, כי במהלך שיעור ההתעמלות, בו השתתפה מורה מתלמדת - שמה ג'לילה, בנוכחות המורה לספורט - שמה לאה, נתבקשה לסדר 12 כדורים בשורה, במרחק של כחצי מטר עד מטר בין כל כדור וכדור. התובעת ושאר התלמידות, התבקשו לרוץ במהירות, אחת אחרי השניה, במרחק מסוים, ובהגיעה לכדור הראשון, עליה לסגור רגליים, ולקפוץ מעל הכדור, לנחות במרווח שבין שני הכדורים, לרוץ קמעא, ושוב לסגור רגליים ולקפוץ מעל הכדור השני, וכן הלאה, עד לסיום שורת הכדורים; בהמשך לרוץ בחזרה לתחילת שורת הכדורים, וחוזר חלילה.
עוד במהלך הסיבוב הראשון ובהגיעה לקפוץ מעל הכדור השני, העירה לה המורה ג'לילה, בצעקה, שאין היא מבצעת את התרגיל כראוי, הדבר עיכב מעט את התובעת שהייתה באמצע הטור של התלמידות. אח"כ המשיכה התובעת בריצה לקפץ מעל הכדורים, ואז נחתה על אחד הכדורים ונפלה ארצה.
מיד ניגשה אליה המורה ג'לילה, ותלמידות נוספות; גם המורה לאה ניגשה אליה, אלא שלטענת התובעת, המורה לאה ישבה בצד, ולא הסתכלה על התלמידות בעת ביצוע התרגיל.
עוד מסרה התובעת בעדותה, כי לפני ביצוע התרגיל, המורה ג'לילה לא הדגימה בפני הכיתה את אופן ביצוע התרגיל.
4. התובעת הותירה עלי רושם אמין ומהימן, והנני נותן בעדותה אמון מלא.
התובעת נשאלה בחקירתה הנגדית, איך ייתכן שהיא זכרה כי מדובר היה ב-12 כדורים (להזכיר, עדות התובעת בחלוף כ-8 שנים מיום התאונה), והשיבה, כי היא זוכרת זאת, משום שהיא בעצמה סידרה את שנים עשר הכדורים, באלכסון, יחד עם תלמידה נוספת, וזאת לבקשת המורה ג'לילה.
התובעת גם ידעה לסמן ע"ג סקיצה את אופן סידור הכדורים (נ/1), וגם המיקום שבו התיישבה המורה לאה במהלך השיעור.
5. אין למעשה חולק, כי התובעת נפלה במהלך ביצוע אותו תרגיל דילוג/קפיצה מעל הכדורים.
נסיבות התאונה, כפי גרסת התובעת, קיבלו חיזוק מעדותה של המורה ג'לילה דווקא, שהעידה מטעם הנתבעת 2. זו העידה כי היא זוכרת "פחות או יותר" את המקרה. אלא שתוך כדי עדותה גם רעננה את זיכרונה מעיון בדו"ח שכתבה בעצמה באותו יום אודות התאונה (הדוח סומן נ/2).
המורה ג'לילה העידה כי התובעת נפלה תוך כדי נחיתה, במהלך ריצה וניתור מעל כדורים שהונחו בשורה, אך לא זכרה אם התובעת נפלה כתוצאה מנחיתה על כדור.
אלא שבדו"ח שהכינה בעצמה ביום התאונה (נ/2), בתארה נסיבות התאונה כתבה ברחל בתך הקטנה:
"היום בתאריך 23/3/03 העברתי שיעור לכיתה י3... והיה איזשהו תרגיל לרוץ לקפוץ מעל הכדור ולהמשיך בריצה, אחת הבנות קפצה
ודרכה על הכדור ונפצעה,....".