נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של ביצוע עבודות בניה טעונות היתר ללא היתר ושימוש במקרקעין הטעון היתר ללא היתר, עבירות לפי סעיפים 145(א)(2) ו- 204(א) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן- החוק).
לפי כתב האישום, בביקורות שנערכו בחודשים פברואר ויולי 2006 בדירה המצויה בבעלות הנאשם, וממוקמת ברחוב קיבוץ גלויות 21/6 באשדוד (להלן- הדירה), נמצא כי בוצעו בדירה עבודות בניה הטעונות היתר, בכך שנבנו קירות והותקנו שירותים ומטבח, באופן המפצל את הדירה לשתי יחידות דיור, וזאת ללא היתר כדין.
הנאשם כפר כפירה כללית במיוחס לו בכתב האישום.
ראיות התביעה
מטעם המאשימה העיד כעד יחיד, מפקח הבניה, מר אלי אלייב.
לטענת העד, הוא הגיע לביקורת בדירה עקב תלונות שכנים, ראה שהחלו בביצוע עבודות בניה של קירות ואינסטלציה, צילם תמונות (ת/2), וביום 21.2.06 הוציא צו הפסקה מנהלי (ת/1).
לדבריו, בעת הביקורת הראשונה לא היה איש במקום, פרט לקבלן שיפוצים לו מסר את הצו, והוא רשם את הצו על שם בעל הדירה, כפי שעלה מתדפיס המערכת הממוחשבת של מחלקת הגביה בעיריה (ת/3 - תדפיס מיום 21.2.06), שלמה מירון.
לטענתו, לאחר מכן נאמר לו ע"י דיירים כי הדירה נמכרה, ולכן בדק שוב ברישומי מחלקת הגביה, והתברר כי הדירה הועברה לבעלותו של הנאשם (ת/4 - תדפיס מיום 26.2.06), ולכן הוסיף את שם הנאשם לצו ההפסקה המנהלי, ולאחר מכן מחק את שמו של שלמה מירון ורשם ליד שמו "מבוטל".
יצויין, כי מאחר והסנגור טען, כי הוא צילם את הצו ללא המחיקה והרישום "מבוטל", וכי הדבר מעיד על כך שהמחיקה בוצעה זמן רב לאחר הגשת כתב האישום, הוגש לעיוני גם הצו ללא המחיקה והרישום הנ"ל (נ/1).
העד הוסיף, כי ערך ביקורת נוספת בדירה ביום 9.7.06, וצילם תמונות נוספות (ת/6). לדבריו, במועד זה, פיצול הדירה הסתיים, כשבדירה נמצאו שני מטבחים, ושתי יחידות הדיור היו מאוכלסות ע"י שתי משפחות שונות.
העד הסביר, כי מעיון בהיתר (ת/9) ובגרמושקה ניתן לראות כי במקום אמורה להיות דירה אחת (מתוך 4 דירות בקומה) ובה מטבח אחד, חדר שירותים וחדר אמבטיה.
לדבריו, בפועל מצא כי נבנו קירות חדשים, נפתחו פתחים חדשים, כך שנוצרו בפועל שתי יחידות נפרדות, באחת מהן נבנה מטבח חדש, שירותים ומקלחת, כפי ששרטט על גבי הגרמושקה (ת/8).
לדבריו, סימן על גבי ת/8 בצבע אדום בניית קירות, בצהוב פתיחת פתחים, בוורוד את המטבחים, בכתום יחידת דיור מס' 1, ובכחול את יחידת דיור מס' 2, אם כי לטענתו טעה, וצבע בטעות את חדר השינה הקיצוני בכתום, למרות שהוא חלק מיחידה מס' 2, ואמור היה להצבע כחול (עמ' 12 ש' 4-8).
עוד העיד העד, כי רשם דוח עבירה (ת/12) ושלח לנאשם הזמנה למסירת עדות, בנוגע לעבירות נשוא כתב האישום (ת/5), וכשהנאשם התייצב ביום 25.7.06, גבה את עדותו בגין העבירות הנ"ל (ת/7).
בת/7 חקר העד את הנאשם תחת אזהרה, החתימו על העדות, ורשם מפיו את הדברים הבאים:
"אני לא פיצלתי את הדירה לשני יחידות דיור, אלא סך הכל עשיתי רק יחידת הורים. בנוסף לכך הגשתי תכנית ליחידת הורים שאושרה בועדה. לאחר שאמלה כל דרישות אקבל היתר לכל שינויים בדירה. לגבי מטבח חדש בניתי אותו כמטבח "פסח". כמעט כל דיירים חתמו לי" (כך במקור, ג.ש.).
בנוגע לטענות הנאשם כי ניסה להכשיר את העבודות, טען העד, כי הנאשם הגיש בקשה לעריכת שינויים פנימיים, ביטול חדר שירותים והעברתו למקום אחר בדירה (ת/10) וכי הוועדה המקומית החליטה לאשר את הבקשה בתנאים (ת/11).
יחד עם זאת לדברי העד, בפועל לא יצא היתר, מאחר והעד התבקש לבדוק אם התוכנית מתאימה למצב בשטח, ודיווח כי מבדיקה שערך עולה כי המצב בשטח אינו תואם את האמור בבקשה, ולכן בסופו של דבר הגיש את דוח העבירה.
בחקירתו הנגדית אישר העד, כי כל השינויים שראה בדירה הם שינויים פנימיים, ולא חיצוניים.
עוד הסביר לבקשת הסנגור, כי בת/6 ניתן לראות בתמונה מס' 1 חדר מקלחון ושירותים, בתמונה מס' 2 את שתי הדלתות, בתמונה מס' 3 מטבחון חדש וכן חדר שירותים ומקלחון של היחידה הראשונה, כשלדבריו, בתמונה רואים רק כיור, אך באותו חדר מצויים גם מקלחון ואסלה, אותם ראה כשנכנס לצורך שרטוט ת/8, ובתמונה מס' 4, הצביע העד על מטבח נוסף.
העד אישר כי נתקל במקרים בהם נבנו בדירה אחת שני מטבחים, והשיב לשאלת הסנגור כי אינו זוכר אם במטבח השני בדירה היו מקרר וגז.