פקדו נ' מלכה ואח'

פסק דין

טענות הצדדים וההליכים:

לפניי שתי תביעות קטנות על סך של 30,000 ₪ כל אחת, שהגיש כל אחד מהתובעים בנפרד כנגד הנתבעים. התביעות אוחדו בפניי.

על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 20.10.09 הגיעו התובעים שהם בני העדה האתיופית, יחד עם חבר לפתח כניסת מועדון "החתול והכלב" המצוי ברח' קרליבך בתל אביב (להלן: "המועדון") והמנוהל ע"י הנתבעים. התובעים המתינו בפתח המועדון והמאבטחים הורו להם להמתין לנתבע 5 המשמש כ"סלקטור" במקום (להלן: "המארח"), משהגיע המארח לכניסה הוא דחה אותם בטענה שהמקום למוזמנים בלבד והפנה אותם לפאבים המצויים בעבר הרחוב. כעבור מספר דקות הגיעו למקום חבריהם של התובעים, מר איתי שדה ומר עמיחי גרינבלד שהינם בהירי עור, והמארח הורה למאבטחים להכניסם מבלי לשאולם אם הם מוזמנים כלל.

הנתבעים טענו בכתב הגנתם כי אין יריבות בין הנתבעים 2 – 5 לתובעים שכן רק הנתבע 1 הוא הבעלים הפעיל של המועדון. הנתבעים 2-4 משמשים כנותני שירות יחסי ציבור למועדון (כפרילנסר) והנתבע 5 עובד במועדון כמארח.

הנתבעים הכחישו כל טענה לאפליה או גזענות וטענו כי המועדון מקבל בברכה כל אחד המבקש להיכנס ולבלות בו, בכפוף למגבלות גיל, התנהגות הולמת בכניסה, היעדר מסוכנות ולבוש הולם. הנתבעים טענו כי מדובר במהלך מתוכנן מראש כשהתובעים שמים לעצמם מטרה להערים ולהכשיל את הנתבעים במטרה להתעשר ולזכות בפרסום.

לעצם דחיית כניסתם של התובעים למועדון, נטען כי התובעים היו מוכרים למארח כמעורבים בתקרית שאירעה בקיץ 2009 בכניסה למועדון ה"קלרה", שם התלהטו הרוחות על רקע דומה.

הנתבעים טענו כי הצורך בסינון קהל המבלים הינו צורך הכרחי הנובע מחשש למסוכנות ועל מנת למנוע אלימות בתוך המועדון שבו נצרך אלכוהול.

הנתבע 4 הגיש כתב הגנה אולם לא התייצב לדיון.

יוער כבר בשלב זה כי תיקים אלה שהוגשו כתביעה קטנה לא נוהלו במתכונת המקובלת. כתבי הטענות התפרשו על פני 15 ו- 20 עמודים ובמסגרתם הופניתי לפסיקה, הוראות חוק ופרסומים. ניכר שהתובעים לוו ע"י עורכי דין, שאף נכחו בדיון וכלכלו כל צעד ושעל בניהול ההליך. יצוין כי התובע מר ג'אדה פקדו הוא מתמחה במשפטים העובד במשרד עורכי הדין שסייע בדבר. על כן, היקפו של פסק דין זה חורג מהמקובל בהליך.

מסכת הראיות :

מטעם התובעים העידו התובעים עצמם, מר איתי שדה שהוכנס למועדון ומר ארז יוסף שצילם את האירוע. הסרטון שצולם באמצעות הטלפון הסלולרי הוצג אף הוא בדיון.

מטעם הנתבעים העידו הנתבעים 1, 2 ו- 5, מר איימוס איינו העובד במועדון כברמן ומקבץ מהמבלים במועדון.

דיון :

חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000 (להלן: "החוק") נחקק בין היתר על רקע התופעה הפסולה והמשפילה של סלקציה בכניסה למועדונים וע"מ למגר כל תופעה של גזענות.

החוק קובע בסעיף 3 כי מי שעיסוקו בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה במתן הכניסה למקום הציבורי מחמת גזע, דת, לאום, ארץ מוצא, מין, נטיה מינית, השתייכות מפלגתית ועוד.

טענת היעדר יריבות

הנתבעים טענו כי אין יריבות בין הנתבעים 2 – 5 לתובעים שכן, רק הנתבע 1 הוא הבעלים הפעיל של המועדון.

בסעיף 3(ג) לחוק נקבע כי עיסוק בהפעלת מקום ציבורי כולל בעלים, מחזיק או מנהל של עסק, וכן האחראי בפועל על הפעלת המקום הציבורי או הכניסה אליו.

הוכח כי הנתבעים כולם בעלי זיקה להפעלת המקום והנתבע 2 הודה כי כיחצ"ן של המועדון הוא אחראי לכל הפעילות במקום ולכל נוהל הכניסה אל המועדון. כך גם הנתבעים 3 ו-4 (שבחרו שלא להעיד והאחרון שאף לא התייצב). הנתבע 5 היה המארח והאחראי באופן ישיר על הכניסה למועדון. משכך, קיימת יריבות בין כל הנתבעים לבין התובעים.