בן-הרוש נ' חברת הוט מערכות תקשורת בע"מ

פסק דין

בפני תביעה להשבת מלוא הכספים שהתובע שילם לנתבעות בתקופה שמחודש ינואר 2009 ועד חודש נובמבר 2009 וכן לפיצוי בגין עוגמת נפש, וזאת נוכח טענת התובע כי הנתבעות הפרו את ההתקשרות עימו.

הנתבעות הן חברות המספקת שירותי טלוויזיה בכבלים, שירותי בזק ושירותי תשתית לאינטרנט ולטלפון נייח. (לצורכי הליך זה יכונו הנתבעות יחדיו "הוט").

התובע התקשר עם הוט בשנת 2007 לשם קבלת שירותי כבלים, טלפון ואינטרנט ועד שעבר דירה לרח' דב גרונר בירושלים, בינואר 2009 היה שבע רצון מהשירות שקיבל.

התובע העביר את חבילת השירותים שקיבל מהוט לדירתו החדשה ברח' גרונר בה התגורר עד לחודש יולי 2009. אז עבר פעם נוספת דירה לרח' גרינשפן בירושלים, ושוב העביר את מכלול השירותים שקיבל מהוט גם לדירה החדשה.

לטענת התובע החל מינואר 2009, עת עבר דירה בפעם הראשונה, ועד לתום תקופת ההתקשרות בנובמבר 2009, כאשר גר כבר כמה חודשים בדירה השניה, השירות שקיבל מהוט היה לקוי ביותר. לדברי התובע בתקופה זו פנה שוב ושוב לשירות הלקוחות של הנתבעת, נשלחו לדירתו טכנאים אך הם לא הצליחו לתקן את התקלות לאורך זמן. בנוסף טוען התובע כי היו פעמים בהם תואם עימו תיקון בביתו, אך הטכנאים לא הגיעו.

התובע דורש על כן השבה מלאה של כל הסכומים ששילם במהלך החודשים מינואר ועד נובמבר 2009, וכן פיצויי בגין עגמת נפש בסך של 3,000 ₪, ובסך הכל טוען התובע כי הוא זכאי לפיצוי בסך 7,000 ₪.

הוט צירפה להגנתה רישומים של פניות התובע אליה במהלך כל תקופת ההתקשרות (להלן: "הרישומים") לרבות בתקופה נשוא התביעה, וכאשר היו תקלות פיצתה הנתבעת את התובע וזיכתה אותו בחשבונו. עוד טוענת הנתבעת כי התובע סירב לאפשר לטכנאים להיכנס ולתקן את התקלות עליהם הלין, ובכך הגדיל את נזקיו.

לאחר הדיון שהתקיים בפני התבקשו שני הצדדים להגיש מסמכים שונים לרבות החשבונות לתקופה ששנויה במחלוקת והחיובים. עם הגשת תגובתו למסמכים שהוט הגישה, ניסה התובע גם לטעון כי חויב עבור שירותים שלא קיבל, אך משלא הגיש כתב תביעה מתוקן, ולא ביסס את טענתו במסמכים, אין אני נדרשת לטענה זו וזאת בשל הרחבת חזית אסור.

דיון:

בפתח הדברים אציין כי התרשמתי באופן קשה מעדותו של התובע ומפירוט התלונות הנטען על ידו. התרשמותי היא כי אף שהיו תקלות בשירות הרי שהתובע בחר להעצים את תלונותיו, ולהכביר בהן, וזאת מתוך מטרה לקבל פיצוי כספי גדול.

אוסיף ואציין כי התובע גם הסתיר מעיני ביהמ"ש כי פוצה במהלך תקופת ההתקשרות על ידי הוט, וזאת בסכום כולל של 673.90 ₪.

התובע טען כאמור, כי עם המעבר לדירה חדשה בחודש ינואר החלו תקלות אשר מנעו ממנו לעשות שימוש בשירותים של הוט. התובע הבהיר כי לא ערך רישום של השיחות בהן פנה להוט ואף לא תיעד את המועדים בהם נדרש טכנאי להגיע לביתו, אך טען שאין לסמוך על רישומיה של הוט.

היות והתובע לא הצביע על סתירה בין טענותיו לבין הרישומים של הוט בדבר השיחות שקיים עם נציגיה, הרי שאני מקבלת את הרישומים כמשקפים את תוכן הפניות של התובע.

מרישומים אלו עולה כי התובע עבר דירה בסוף חודש דצמבר 2008 וביום 23.12.08 העבירה הוט את השירותים מדירתו הקודמת לדירה ברח' דב גרונר. עד לחודש פברואר פנה התובע והלין בשני עניינים: הראשון חיבורי חשמל וכבלים רופפים ולא אסתטיים; והשני קושי בהתחברות לאינטרנט. מרישומי השיחות עולה כי למחרת היום שבו התלונן על בעיית החיבורים הגיע לביתו טכנאי-מפקח, סידר את החיבורים ואף העניק לתובע קו טלפון שני במתנה. בנוגע לקשיי ההתחברות לאינטרנט הרי שמרישומי השיחות שקיים התובע עם נציגי חברת הוט, עולה כי מדובר בבעיה מול ספק האינטרנט ולא מול חברת הוט.

כאמור פניות אלו היו מיום 4.1.09 ועד ליום .3.2.09.

מיום 13.2.09 ועד ליום 13.7.09 כלל לא פנה התובע לחברת הוט, לא התלונן על תקלות כלשהן ופנייתו ביום 13.7.09 הייתה לצורך הודעה על מעבר דירה ובקשה להעברת שירותים לדירה החדשה.

מכאן מסקנתי שעד לחודש יולי 2009 קיבל התובע שירות ראוי ומקצועי.

ביום 17.7.09 העבירה הוט את שירותיה לדירתו החדשה של התובע ברח' גרינפשאן.

מיום 1.8.09 ועד ליום 23.8.09 פנה התובע מספר פעמים לחברת הוט והתלונן על בעיות בחיבור לאינטרנט. הוט שלחה לתובע טכנאי ביום 2.8.09 ועד ליום 9.8.09 לא הלין התובע על כל תקלה. הוט גם זיכתה את התובע בגין שירותי האינטרנט מיום 31.7.09 ועד ליום 2.8.09.