ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
|
17690-11-09
25/11/2010
|
בפני השופט:
יובל גזית
|
- נגד - |
התובע:
הילה בריגה
|
הנתבע:
1. מ.ג.מ נדל"ן בע"מ 2. ספא מול הים
|
פסק-דין |
פסק דין
הנתבעת 1 מפעילה מכון לעיסויים ולטיפולים (להלן: ה"ספא") המכונה "מול הים".
ביום 13.8.09 ביקרה התובעת יחד עם חברתה, הגב' שמרית חדד, אשר חגגה באותו היום את יום הולדתה בספא שמפעילה הנתבעת.
הן התובעת והן חברתה קיבלו עיסוי הכולל טיפול באבנים חמות.
התובעת שילמה עבור שני הטיפולים סך של 698 ₪.
במהלך הטיפול חשה התובעת לטענתה תחושה של שריפה בגבה והתלוננה בפני המטפל.
לית מן דפליג כי התובעת התלוננה במהלך הטיפול כפי עדותו של המטפל (למרות שהתובעת סבורה כי לא הוא טיפל בה באותו היום) מר רמשווילי רמז בעמ' 10 שורה 23 לפרוטוקול הדיון מיום 25.11.10, ומיד לאחר הטיפול כפי שהעידה התובעת וכפי שהעידה חברתה (בעמ' 8 לפרוטוקול הדיון בשורה 5).
התובעת הציגה את גבה בפני מטפלות במקום וראה עדותו של עו"ד פרץ בעמ' 9 לפרוטוקול הדיון מיום 25.11.10 בשורות 23 – 24.
לטענת התובעת, פטרו אותה נציגי הנתבעת בטענה שאדמומיות מסוג זה אינה בעלת חשיבות רבה, וכך אף עולה מעדותו של מר פרץ.
הואיל והתובעת התלוננה "בזמן אמת" ומן התמונות שהציגה ניתן לראות בנקל כי הסימנים או הכוויות נגרמו ככל הנראה מהאבנים החמות אשר כשמן הן חמות, ומאחר שאובחנה אדמומיות בתום הטיפול אף על ידי נציגי הנתבעת, שוכנעתי כי התובעת נפגעה כתוצאה מן הטיפול.
מר פרץ העלה תהיה כיצד האדמומיות הקלה הפכה לכוויות הנטענות וטען ששתי החברות יצאו מהספא והלכו לים. עוד טען "היתה להן ארוחה על מסעדה שנמצאת 70 מטר מהספא. הן גם היו לבושות בבגד ים והן גם אמרו לי שזו התכנית שלהן להמשך היום".
בחקירה הנגדית השיב:
"ש. אתה ראית אותי יושבת במסעדה על הים?
ת. לא. אמרתי שראיתי אתכן הולכות למסעדה שמול הים. ראיתי אותך יוצאת מהספא לכיוון הים".
יוצא אפוא שלא הובאה כל ראיה או הוכחה המלמדת שהתובעת וחברתה יצאו מן הטיפול והמשיכו בדרכן לחוף הים.
למותר לציין כי לא הוצגה חוות דעת רפואית מטעם הנתבעת באשר לנסיבות בהן יכולה היתה להיות החמרה לאדמומיות שהתגלתה כתוצאה מן הטיפול. בהעדר ראיה כגון דא, המסקנה המתבקשת הינה שחלה החמרה במצבה של התובעת במרוצת הזמן ולכן גם פנתה לקבלת טיפול רק בחלוף 30 שעות.
התובעת לא הגישה חוות דעת רפואית באשר למצבה, אך ניתן להתרשם מן התמונות שהציגה ומן המסמכים שנערכו על ידי הרופאים שבדקו אותה.
ויודגש, כי המטפל העיד בחקירה הנגדית כי עיסה את גבה של התובעת עם האבנים החמות (בשורה 2 בעמ' 11 לפרוטוקול הדיון מיום 25.11.10), ומיד לאחר מכן בחקירה החוזרת: "אז מניחים את האבנים על הגב וממשיכים את הטיפול על הרגליים" (בשורה 10 בעמ' 11 לפרוטוקול הדיון מיום 25.11.10).
לאור האמור לעיל, אני קובע כי הנתבעת אחראית לפגיעה שנגרמה לתובעת.
אשר לשאלת הנזק – תבעה התובעת בגין מספר ראשי נזק אליהם אדרש להלן: