פסק דין
תביעה לפסיקת פיצוי לדוגמא בהתאם בסעיף 31א(א)(4) לחוק הגנת הצרכן , התשמ"א – 1981 (להלן:"חוק הגנת הצרכן") ,בגין סירוב הנתבעת מלהשיב לתובע סכומים אשר נגבו על ידה בגין חבילת שירות מוזל – אשר לטענתו לא הזמין.
1. לטענת התובע, בשנת 2009 התקשרה אליו נציגת שירות מטעמה של הנתבעת ובישרה לו כי זכה בהטבה. התובע סירב לקבל הטבה כלשהי והמשיך בעבודתו. בתחילת שנת 2010 הבחין לפתע כי בחשבון החודשי שלו מאת הנתבעת הוא מחויב בסך 4.21 ₪ בגין חבילת חיוג מוזל לחבר העמים.לאחר בדיקה התברר לו כי החיוב האמור החל מחודש אוגוסט 2009. ביום 8/2/10 דרשה אשתו של התובע הפסקת החיוב והשבה ואולם, פנייתה לא נענתה. משכך, ביום 11/4/10 פנה התובע שוב ודרש הפסקת החיוב והחזר הסכומים אשר נגבו בגין שירות זה, אשר כאמור לא הוזמן ואשר אין הוא עושה בו שימוש, הואיל ומדובר בחבילה לחבר העמים ואין הוא מבצע שיחות ליעדים אלו . הנתבעת הסכימה להפסקת החיוב ואולם, סירבה להשיב את מלוא החיוב באופן רטרואקטיבי החל מחודש אוגוסט 2009.
לטענת התובע, נגבה ממנו על ידי הנתבעת סך כולל של 33.6 ₪ אשר הוא זכאי להחזרו. זאת ועוד, לטענתו, בנסיבות כאמור, יש לחייב את הנתבעת בפיצוי לדוגמא בסך 10,000 ₪ בהתאם לסעיף 31א(א)(4) לחוק הגנת הצרכן וכן, יש לחייבה בהוצאותיו בסך 1,500 ₪ .
2. לטענת הנתבעת, הוצעה לתובע החבילה לחבר העמים אשר , למרות שמה, היא כוללת גם תשלום מוזל לארה"ב , יעד אליו משוחח התובע. לטענת הנתבעת , דיבר עם התובע נציג הנתבעת בשם עידו פלג ולא נציגה כדברי התובע. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי התובע הסכים לחבילה ואף נשלח לו הודעת דואר אלקטרוני בנוגע לחבילה זו.
הנתבעת מודה כי אשת התובע עמדה עימה בקשר ביום 8/2/10 ואולם, בטעות לא בוטל החיוב לאחר שיחה זו. עוד לטענתה , בעקבות פניית התובע, מיום 11/4/10 בוטלה החבילה והתובע זוכה על אתר בסך 29.34 ₪ . משכך, לכל היותר, חבה הנתבעת לתובע סך 6.90 ₪ בלבד.
בנסיבות אלו , טוענת הנתבעת כי אין מקום לפסוק לתובע פיצויים לדוגמא בהתאם לחוק הגנת הצרכן .
3.בדיון בפני העידו התובע ונציג הנתבעת וכן, הוצגו בפני כתבי בי-דין על נספחיהם. לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, הנני מוצאת כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי ולהלן יפורטו טעמי.
תחילה, הנני מקבלת את עדותו של התובע ובהתאם לה לא הזמין את השירותים הנטענים. לענין זה, לא הוצגה בפני כל ראיה על ידי הנתבעת ובהתאם לה אמנם אישר התובע את החבילה וכי תקנון החבילה ותנאיה אמנם נשלחו אליו כנדרש על פי הדין מקום בו מדובר ב"עסקה מרחוק" כהגדרתה בחוק הגנת הצרכן. אציין הנתבעת אמנם צירפה בתמיכה לטענתה בדבר משלוח כאמור, הודעת דואר אלקטרוני אשר לכאורה נשלחה אל התובעת ואולם- אין בהודעה אשר צורפה כל תימוכין לכך שאמנם נשלחה אל התובע והתקבלה על ידו ויתרה מכך, מספרי הטלפון המעודכנים בה אינם מספרי הטלפון של התובע . במאמר מוסגר אציין לענין זה , כי התובע טען כי המספרים אינם מספרי הטלפון שלו וכשהשוואתי המספרים עם המספרים המופיעים על התביעה כמו גם מספרי התובע המופיעים בנספחים השונים –הנני מוצאת כי אמנם, כטענת התובע לא מדובר במספרים שלו.
מחדלה של הנתבעת מהצגת אסמכתא למשלוח התקנון האמור אל התובע, עומד כחזקה כנגדה וזאת, במיוחד לאור העובדה כי בהקשר לעסקה קודמת שערכה עם התובע משנת 2008 , היה ביכולת הנתבעת והיא אף הציגה בפועל, את הודעת הדואר האלקטרוני אשר נשלחה אל התובע , כמו גם תגובתו להודעתה זו.
לאור האמור, הנני מקבלת את טענתו של התובע ובהתאם לה לא התקשר עם הנתבעת לשם הזמנת השירותים המבוקשים ולחילופין ובהשלמה כי, בניגוד לדין, לא שלחה הנתבעת אל התובע את תנאי העסקה .
יתרה מכך, הנני רואה בחומרה מחדלה של הנתבעת מביטול השירות לאחר השיחה אשר אין עוררין כי התקיימה בין הנתבעת לבין אשתו של התובע בחודש פברואר 2010.
4. משקבעתי כי הנתבעת חייבה את התובע בגין החבילה כאמור, שלא כדין. הנני נדרשת לשאלת הפיצוי לו זכאי התובע בגין החיוב העודף כאמור.
לענין זה , הנני מקבלת טענתה של הנתבעת ובהתאם לה הושב לתובע חלקו הארי של החיוב העודף ונותרה יתרה בסך 6.90 ₪ בלבד. לענין זה, הנתבעת טענה כי החיוב הושב לתובע במסגרת החשבונית החודשית והנני סמוכה ובטוחה כי אלמלא היה כן, היה התובע ממהר להציג את החשבונית ולהראות כי לא קיבל את הזיכוי כאמור.
משכך, התובע זכאי להשבת סך 6.90 ₪ אשר נגבה על ידי הנתבעת ביתר.
התובע טען להוצאות וטרחה בסך 1,500 ₪ ואולם, לא צירף כל ראייה להוצאותיו אלו ומשכך, אלו יובאו בחשבון במסגרת פסיקת ההוצאות לטובת התובע .
באשר לפיצוי בהתאם לסעיף 31א'(א)(4) לחוק הגנת הצרכן.בסעיף זה מקנה לבית המשפט את שיקול הדעת באשר לגובה הפיצוי אשר יפסק כפיצוי לדוגמא ובמסגרת סעיף קטן (ה) מתווה המחוקק לבית המשפט את השיקולים אשר על בית המשפט לשקול בבואו לפסוק פיצוי כאמור. סעיף זה קובע כי :
"(ה) בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לצרכן כתוצאה מביצוע ההפרה:
(1) אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו;
(2) עידוד הצרכן למימוש זכויותיו;