ביהמ"ש: התניית סמכות השיפוט בניגוד לדין- תנאי מקפח בחוזה אחיד

בפני בקשה מטעם הנתבעת מס' 3 להעברת הדיון מחוסר סמכות מקומית לבית משפט השלום באשקלון בשל תנאי מקפח בחוזה אחיד.

לטענת הנתבע מס' 3 התובע הגיש כתב התביעה בבית משפם השלום בעפולה בהתבסס על סעיף בכתב הערבות הקובע כי מקום השיפוט יהא בבית משפט לפי בחירת התובע.

מדובר בתנית שיפוט המהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד ויש להורות על ביטולה מכוח סעיף 3 לחוק החוזים האחידים וזאת לנוכח החזקה הקבועה כיום בסעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים,על פיה כל תנאי המתנה על הוראות הדין בדבר מקום השיפוט הינו תנאי מקפח.

הבקשה הועברה לתגובת ב"כ התובע המתנגד לבקשה ולחילופין מבקש העברת הדיון לבית משפט השלום בתל אביב ומעלה טענות אלה:

1.         לפני תיקונו של החוק לחוק החוזים האחידים בשנת 2004 נקבעה הלכה ברע"א 188/02 מפעל הפיס נ' כהן לפיה מבחן ביטולה של תניה מקפחת בחוזה אחיד אינו קשור לשיקולי הנוחות של בעלי הדין אלא יש להצביע על פגיעה מהותית בזכותו של בעל הדין להתדיין בבית המשפט,מבחן זה הוגדר ע"י בית המשפט כמבחן ההרתעה.

2.         בית המשפט העליון קבע ברע"א 1108/10 מאיר חברה למכוניות ומשאיות בע"מ נ' מאיר ברפי כי ההלכות שנקבעו בפרשת מפעל הפיס רלוונטיות גם לאחר תיקונו של החוק ,וכי בית המשפט ייקח בחשבון את שיקול ההרתעה בפני מימוש הזכות בדגש על הפיחות שחל במעמד הסמכות המקומית.

בית המשפט קבע כי הבדיקה אינה מתמצה בשיקולי ההרתעה בלבד אלא יש לבחון את התניה כאמור בסעיף 3 לחוק "בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות האחרות".

3.         הבדיקה האם תניה בחוזה אחיד מקפחת או לא, כוללת  הן את מבחן ההרתעה והן את מכלול תנאי החוזה ונסיבותיו האחרות.

4.         במקרה דנן המבקש לא הוכיח כי קיימות בנסיבות העניין הרתעה מפני מימוש זכותו .

5.         המבקש לא הצביע על סיבה מהותית שמרתיעה אותו מלעמוד על זכותו המשפטית מלבד המרחק בין אשקלון לעפולה .המבקש לא הוכיח כי יש לו מגבלה כלשהיא ו/או בעיה מיוחדת להגיע לעפולה ובנסיבות אלה מדובר באי נוחות בלבד.

6.         המבקש הגיע לדיון במיצוי הליכים ללא כל קושי מיוחד ובכל מקרה הוא מיוצג ע"י עו"ד בהליך דנן ואינו מחויב להגיע לכל דיון ודיון.ובאם מדובר בקושי של עו"ד הרי שהמבקש יכול לבחור עורך דין אחר.

7.         לא רק עדי המבקש יצטרכו להגיע לדיון בעפולה אלא גם עדי התובע שהיו מעורבים בחתימתו של הערב על הסכם ההלוואה ,יצטרכו להגיע מסניף המשיב בנתניה או באשקלון ולהם נגרמת אי- נוחות.

8.         הנתבע בתור ערב להלוואה נשוא התביעה ידע מראש שמדובר בלווה שמתגוררת בנתניה שרכשה דירה בנצרת עילית ויכול היה לצפות מראש שההליכים המשפטיים ינוהלו בבית משפט בצפון הארץ.

9.         לחילופין באם בית המשפט יחליט להעביר את הדיון מבית משפט השלום בעפולה הרי שיש להעבירו לבית משפט בתל אביב יפו ולא באשקלון שכן תנית השיפוט המפורטת בסעיף 37 להסכם ההלוואה ,עליה חתם המבקש כערב,קובעת כי בית המשפט המוסמך הוא בתל אביב יפו.

דיון

התובע הגיש כתב התביעה נגד הנתבעים לבית משפט השלום בעפולה.

בסעיף 13 לכתב התביעה נטען כי לבית משפט הנכבד הסמכות המקומית והעניינית לדון בתביעה לאור מהותה,סכומה והסכם ההלוואה הקובע שמקום השיפוט יהא בבימ"ש לפי בחירת התובע.

הסכם ההלוואה צורף כנספח ב' לכתב התביעה וסעיף 37 לאותו הסכם קובע:

"מקום השיפוט לצורך חוזה זה נקבע בתל אביב יפו,אולם הבנק יהיה רשאי לנקוט באמצעים משפטיים נגד הלווה או נגד הערבים בכל בית משפט מוסמך אחר".