התביעה שבפני היא תביעה לפיצויים כספיים בגין טענת התובעת כי הנתבע גרם במעשיו להרס העציצים השייכים לה, וזאת בהתאם לטענותיה כפי שתובאנה בהמשך הדברים.
להלן טענות הצדדים כפי שהובאו בכתבי התביעה, ההגנה, בנספחיהם ובבית המשפט:
לטענת התובעת, בחודש אוגוסט 2009, בעת שטיפלה בעציצים אשר נמצאים במרפסת השירות בדירתה, החלה שיחה עם שכנתה, כאשר לפתע התפרץ לשיחה הנתבע, באומרו: "אם לא תעיפי את העציצים מפה עד סוף היום, אני שובר לך אותם".
כשנה טרם אירוע זה לא נאמר לתובעת דבר בנוגע לעציצים ואף אשת הנתבע טענה בפני התובעת כי הדבר אינו מפריע. לאחר מספר שעות, כאשר התובעת ובעלה נכחו בבית, שמעו לפתע רעש ממרפסת השירות והבחינו כי העציצים נפלו לרצפת המרפסת ונשברו.
התובעת, הגב' ג'ולייה חייג שחר, טענה, בבית המשפט, כי טרם האירוע הנדון לנתבע לא היו טענות בנושא ואף ההיכרות בניהם הייתה רק בעקבות אירוע זה. לדבריה, ישנן סתירות רבות בין עדות הנתבע במשטרה לבין המצוין בכתב ההגנה.
התובעת צירפה את דבריה של הגב' חיה בר, נציגת וועד הבית, אשר סיפרה כי התובעת פנתה אליה על מנת לקבל את פרטיהם של הדיירים המתגוררים בסמוך אליה, לאחר האירוע הנדון.
הגב' בר, ציינה בפני התובעת כי אשת הנתבע, באירוע אחר, קיללה ואיימה עליה.
התובעת מציינת כי שכן שנכח באחת הקומות בבניין המגורים שמע את צעקות הנתבע ואיומיו באירוע זה, אך הוא לא הגיע למסור עדותו בבית המשפט.
לטענת הנתבע, הוא ומשפחתו מתגוררים באותה קומה עם התובעת, כאשר מסתורי הכביסה של שתי הדירות צמודים אחד לשני וקיר דק מפריד בניהם. התובעת הניחה על הקיר המפריד את העציצים ואף משקה ומרססת אותם בחומרים שונים. אשת הנתבע ציינה בפני התובעת כי הריסוס וההשקיה מלכלכים את הבגדים אשר תלויים על חבל הכביסה של הנתבע. בקשות הנתבע לא עזרו ולאור סירוב התובעת, החליט הנתבע להרחיק את העציצים רחוק ככל שניתן לקצה הקיר, לאור המרחק מהחלון לקיר, העציצים נפלו למרפסת התובעת.
הנתבע צירף הצעות מחיר לקניית כדים ועציצים ותמונות, שכן לטעמו דרישת התשלום של התובעת הינה מופרזת.
הנתבע, מר יניב הראל, טען, בבית המשפט, כי ביקש מהתובעת להזיז את העציצים ומאחר שבקשותיו לא נענו, ניסה להרחיקם וכך נפלו.
הנתבע, נחקר במשטרה בעקבות תלונתה של התובעת. בחקירתו במשטרה טען כי, לא איים על התובעת וכי מאחר שלא הסכימה להזיז העציצים, הוא בחר להזיזם בכוחות עצמו, על מנת להרחיקם מן הכביסה, אך אלו נפלו למרפסת התובעת.
הוצגו תמונות המתעדות את המעקה המפריד בין שתי המרפסות.
אין חולק כי עקב פעולתו של הנתבע נפלו עציציה של התובעת ונשברו. גם הנתבע אינו מכחיש זאת, אלא שהסבריו לפעולה זו שונים מהטעמים שהציגה התובעת. כך או כך, לענין ההליך שבפני אין נפקא מינה לכך, על הנתבע לשאת בנזקים שנגרמו לתובעת. אלא שהתובעת לא הוכיחה מה גודל הנזק אשר נגרם לה ודווקא הנתבע הוא שטרח להביא הצעות מחיר על מנת לפצות את התובעת.
אני קובעת כי הנתבע ישלם לתובעת סכום כולל בשל הנזק שגרם לה בסך של 400 ש"ח וכן הוצאות בסך 300 ש"ח- סה"כ 700 ש"ח .
סכום זה ישולם לתובעת לכתובתה ברחוב ***, עד יום 10/09/10, שאם לא כן, ישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביה ועד יום התשלום בפועל.
מזכירות בית המשפט תעביר עותק מפסק הדין לצדדים.
ניתן היום, כב' אב תש"ע, 2 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.