אכיפה בלתי צודקת לחוק החוזים - תרופות

העובדות

1.        המבקשת היא אלמנתו ויורשתו של המנוח סלמן זכריה, שנפטר זמן מה לאחר הגשת תובענה זו.

           לסלמן היו בעבר 30% מזכויות הבעלות על מגרש במקרקעין הידועים כחלקה 163 בגוש 6107, המצויים ברחוב צירלסון 3 בתל-אביב (להלן - המגרש) ושלושת אחיו היו בעלי יתר הזכויות במגרש.

           סלמן היה גם דייר מוגן בדירה שהיתה על המגרש.

           בשנת 1988 החל הליך של פירוק השיתוף בין האחים במגרש והוחלט על מכירת כל הזכויות במגרש, למעט זכויות הדיירות המוגנת של סלמן, למרבה במחיר.

           המשיבה וסלמן, בתיווכו של עו"ד ברא"ז שהיה עורך דינו של כל אחד מהם (בנפרד), הגישו הצעה משותפת (בחלוקה פנימית: המשיבה 70%, סלמן - 30%) וזכו במכרז.

2.        במרכזה של תובענה זו מצויה מערכת של ארבעה הסכמים, שנחתמו למעשה עוד קודם להגשת ההצעה המשותפת, בחודש ינואר 1995, ושהותנתה בזכיה במכרז, וזה עיקרם:

           סלמן מוכר את זכויות הבעלות שלו (30%) במגרש למשיבה;

           סלמן מוותר על זכויות הדיירות המוגנת שלו במגרש;

           המשיבה בונה בנין של 4 או 5 קומות במגרש;

           בתמורה לרכישת זכויות הבעלות, המשיבה מוסרת לסלמן דירה בקומה העליונה של הבנין (כולל הצמדות, מחצית הגג וזכויות הבניה עליו);

           בתמורה לויתור על זכויות הדיירות המוגנת, תשלם המשיבה פיצוי בשיעור שייקבע על ידי שמאי, כאשר ניתנת לסלמן האופציה להמיר את הפיצוי בקבלת דירה נוספת בקומה ב', וכן ניתנה לו האופציה לבחור בדירה בקומה ג', בתמורה לתשלום בסך של 27 אלף דולר אם הבנין יהיה בן 4 קומות או ללא כל תמורה אם הבנין יהיה בן 5 קומות.

           יצוין כבר כאן, שהאופציה הנדונה כאן היא דירה בקומה ג' ללא כל תמורה, לאחר שסלמן הודיע שהוא בוחר באופציה זו ומכיוון שהבנין שנבנה לבסוף הוא בן 5 קומות;

           המשיבה מתחייבת לפעול לקבלת היתר בניה בתוך 10 חודשים מחתימת ההסכם, להתחיל בבניה בתוך 45 ימים מקבלת ההיתר ולמסור את הדירות האמורות לסלמן בתוך 24 חודשים מקבלת ההיתר.

3.        וזו השתלשלות הדברים, בקצרה הנדרשת לצורך הכרעה זו, לאחר החתימה על ההסכמים והזכיה במכרז:

א.        בחודש מרץ 1995 הגיש סלמן תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כנגד המשיבה וכנגד עו"ד ברא"ז, לביטול ההסכמים, בטענה שהם נחתמו על ידי עו"ד ברא"ז ללא ידיעתו ובלי הסכמתו ובטענה שההסכמים מקפחים אותו.

ב.        יחד עם התביעה, הגיש סלמן בקשה לצו מניעה זמני לעיכוב הליכי הבניה ולמניעת דיספוזיציות במגרש.

           ניתן צו זמני במעמד צד אחד, וכשלושה שבועות לאחר מכן, בחודש ינואר 1996, נערך דיון במעמד הצדדים והצו הזמני בוטל.

ג.         לאחר שסלמן סירב, מסיבותיו, לחתום על הבקשה להיתר בניה שהמציאה לו המשיבה, הגישה המשיבה כשלושה שבועות לאחר מכן, לקראת סוף חודש ינואר 1996, בקשה למנות את בא כוחה ככונס נכסים לשם חתימה (במקום סלמן) על הבקשה להיתר והמסמכים הנלווים אליה, ובית המשפט נענה לבקשה ונתן צו כמבוקש בחודש פברואר 1996.