נתיבי המזרח בע"מ נ' ישע הובלות בע"מ

החלטה

1.בפני בקשה של המבקשת, הנתבעת (להלן: "המבקשת"), בה היא עותרת להעברת הדיון לבית המשפט בחיפה. מפאת העדר סמכות מקומית לבית משפט זה.

2.המבקשת הינה חברה העוסקת בהובלות ושינוע ומשמשת, בין היתר, כקבלן משנה של המשיבה לביצוע הובלות שונות עבור לקוחותיה.

3.התובענה דנן, עניינה בטענת המשיבה, לפיה המבקשת הפרה את התחייבויותיה כאשר פנתה באופן ישיר ללקוחותיה של המשיבה, תוך גרימת הפרת הסכם מצד לקוחותיה, הפרת חובות הנאמנות וכן נטען, כי המבקשת פעלה בניגוד לחוק השליחות – שעה ששידלה את לקוחות המשיבה לבצע את המשלוחים באופן ישיר ולא באמצעות המשיבה.

3.1בין הצדדים מתנהלת תביעה נוספת, בנוגע לאותה מסכת עובדתית, אשר הועברה לאשדוד מבית משפט השלום בחיפה, בהחלטה של כב' הרשמת פומרנץ, לפיה "... מירב הזיקות קושרות את התביעה לבימ"ש השלום באשדוד...". בתביעה הנוספת, אשר הוגשה על ידי המבקשת, נתבעת המשיבה לשלם למבקשת עבור ההובלות אשר ביצעה במהלך שנת 2008 ואשר נטען, כי תמורתן לא שולמה.

4.לטענת המבקשת, אין סמכות מקומית לבית משפט זה לדון בתובענה, הואיל כתב התביעה לא פרט את העובדות המקנות סמכות לבית משפט זה לדון בתובענה. בנוסף, נטען כי למבקשת אין סניף במחוז דרום וכי הטענה כי המבקשת התחייבה במפורש או מכללא כלפי המשיבה שלא לפנות ללקוחות של המשיבה ולא לבצע עבורם הובלות אלא דרך המשיבה, אינו נכון וכי המשיבה לא פירטה טענה זו בכתבי טענותיה ו/או בתצהירה.

4.1נטען, כי המשיבה כפרה, הן בכתב ההגנה והן בגוף הבקשה, בטענה כי היתה "התחייבות" כלשהי כלפי המבקשת שלא לפנות ללקוחותיה.

5.מנגד, טענה המשיבה בתגובתה, כי בהתאם לקביעות בית המשפט, מירב הזיקות קושרות את התביעה לבימ"ש השלום באשדוד.

6.עוד טוענת המשיבה, כי המשיבה פעלה בניגוד להוראות ס' 8 לחוק השליחות, אשר מטיל אחריות על שלוח כלפי השולח לנהוג בנאמנות ולפעול ובהתאם להוראותיו של השולח. וכן בניגוד להוראות סעיף קטן 5 לחוק השליחות, אשר מחייב את השלוח להימנע מכל דבר שיש בו ניגוד בין טובת השולח ובין טובתו שלו או של אדם אחר.

6.1נטען, כי ההפרות שנעשו ע"י המבקשת, היו באזור הדרום – הערבה, וכי המשיבה זכאית לקבל את התרופות הניתנות בגין הפרה זה, ומשכך, הסמכות נתונה לבית משפט השלום באשדוד.

7.בהתאם להוראות תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 הסמכות המקומית נתונה לבית משפט כדלקמן

"(א) תובענה שאינה כולה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה:

(1) מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;

(2) מקום יצירת ההתחייבות;

(3) המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;

(4) מקום המסירה של הנכס;

(5) מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים".

8.בענין הנדון, עסקינן בתביעה שהוגשה כנגד המבקשת, בגין הפרה נטענת של חובת הנאמנות כלפי המשיבה, בכך שגרמה ללקוחות המשיבה, באזור הערבה, לבצע את ההובלות באמצעותה ולא דרך המשיבה. התובענה דנן, הינה בהמשך לתביעה שהגישה המבקשת כנגד המשיבה, בגין אי תשלום, בעבור עבודות הובלה שביצעה עבורה. מכאן שעילת התביעה בתובענה האחרת שהוגשה כנגד המשיבה, הינה אותו חוזה שנערך בין הצדדים ומשכך, נכון ויעיל יותר לקיים את הדיון בשתי התובענות - במאוחד.

9.יתרה מזאת, כבר נפסק, שכללי הסמכות המקומית, הם כללים של נוחיות גרידא ובעניין זה קבע כבוד השופט ש. לוין בתיק רע"א 94 / 6920 יאיר לוי נ' צבי פולג פד"י מט (2) 731, עמוד 734 :

"במדינה קטנה כמדינתנו ממילא אין לייחס משמעות מופרזת לשאלה אם תובענה פלונית מוגשת בתחום סמכותו המקומית של בית-משפט זה או אחר; ".