בן חיים דוד נ' חב' תעופה אל על

פסק דין

1. התובע הזמין טיסה אצל הנתבעת, ובהיעדר טיסה ישירה, הזמינה הנתבעת עבורו טיסה מטולוז לבריסל באמצעות בריסל איירליינס, והטיסה מבריסל לתל אביב באמצעות הנתבעת.

2. לטענת התובע - משהגיע לשדה התעופה בבריסל התבקש לגשת לביטחון של אל על על מנת לקבל אישור לגבי המזוודות הממשיכות לתל אביב, ומשניגש התבקש למסור את המספרים והקודים של החגורות והמנעולים השייכים למזוודות כדי לבדקן. התובע ביקש להתלוות ולפתוח את המזוודות, הוא סורב בנימוק שהנהלים אינם מאפשרים זאת, ובלית ברירה מסר את הקודים של המנעולים והמזוודות.

כשהגיע לתל אביב וקיבל את המזוודות הבחין כי שלושת המזוודות ללא החגורות ואחת מהן שבורה. מהנתבעת נמסר לו כי יתקנו את המזוודה השבורה וכי יודיע אם חסרים חפצים.

משהגיע למלון נדהם לראות כי כל התכולה הפוכה ומקומטת.

התובע מצא כי חסרים מספר חפצים יקרי ערך הכוללים משקפי שמש עם עדשות ראיה בשווי נטען של 850 $, 3 עטים, טלפון סלולרי – מחשב כף יד, 3 חגורות למזוודות ו – 3 מנעולים, הכל בסך כולל של 2,335 $. התביעה ענינה רק הפריטים האמורים, והתובע מדגיש בתביעתו כי התביעה הינה רק בגינם.

כך על פי כתב התביעה.

3. הנתבעת טוענת כי על פי תנאי החוזה בכרטיס האלקטרוני מוגבלת אחריותה במקרים אלו, כך שהיא לא תישא באחריות לנזקים חיצוניים קטנים למזוודה או לחלקיה השונים כגול גלגיליות, ידיות, כיסים, מנעולים, רוכסנים ועוד.

עוד טוענת הנתבעת לתחולת אמנת ורשה הקובעת את ייחוד העילה ופיצוי מקסימאלי, ומוסיפה כי היה על התובע לבטח התכולה בביטוח מתאים.

הנתבעת אינה מכחישה כי התובע נדרש למסור קודים למנעולים, וכי כבודה של נוסעים במעבר לא ניתן לבדוק בנוכחות הנוסע, ומפנה לסעיף בתנאי התובלה של הנתבעת בדבר אפשרות חיפוש בהיעדר הנוסע.

ביחס לחפצים החסרים נטען כי יש לפצות רק בגין משקלם של החפצים, והנתבעת מפנה להוראה באמנה לפיה אין לכלול בכבודה הרשומה פריטים שבירים או מתכלים, חפצי ערך, מחשבים או מכשירים אלקטרוניים אישיים.

הנתבעת מוסיפה כי מדובר בפריטים יקרי ערך אשר יש לשאתם בתיק היד.

4. הנתבעת הינה "מוביל" במובנו לפי חוק התובלה האוירית, התש"ם- 1980. "האמנה" כהגדרתה בחוק התובלה האוירית, כוללת את אמנת ורשה, והפרוטוקולים המתקנים כהגדרתם בחוק התובלה האוירית.

סעיף 2.22.א. לאמנה קובע הגבלת אחריות המוביל לסכום קבוע המחושב על פי משקל הכבודה, אלא אם ניתנה הצהרת ערך מיוחדת על ידי הנוסע בעת העברת הכבודה לידי המוביל.

5. אין מחלוקת כי התובע לא נתן הצהרה בדבר ערכם של חפצים כלשהם במזוודותיו.

6. אני מוצא כי האמנה כמו גם סעיף מגבלת התשלום אשר נקבע בה חלים על האירוע נשוא התביעה, ולפיכך יש לבחון את הפיצוי המגיע לתובע על פי הוראות אלו.

סעיף 25 לאמנה קובע :

"בהובלת נוסעים וכבודה, מגבלות האחריות המפורטות בסעיף 22 לא יחולו אם הוכח שהנזק נובע ממעשה או ממחדל של המוביל, שליחיו או סוכניו, שנעשו בכוונה לגרום נזק או בפזיזות ובידיעה שקרוב לוודאי ייגרם נזק; אולם בתנאי שבמקרה של מעשה או מחדל כאמור של שליח או סוכן, יוכח גם שהוא פעל במסגרת התפקיד שבו הועסק".

לא הוכחו בפני נסיבות המקימות את הסייג בסעיף זה לתקרת הפיצוי, ואינני מוצא את ההתנהלות האמורה בדבר פתיחת המזוודות ללא התובע, כמקימה את הסייג האמור.

7. התובע לא הצהיר על דבר ערך כלשהוא, ולפיכך אין הוא זכאי לפיצוי בגין הפריטים הנטענים, אלא במסגרת הפיצוי הכולל על פי האמנה. יצויין כי לא נתבע פיצוי בגין אי הסדר בפריטי הלבוש או כל רכיב אחר למעט החפצים החסרים.