איל נ' אגד אגודה לתחבורה בישראל בע"מ

פסק דין

התובעת נסעה ביום 23.8.09 באוטובוס בדרך מתל אביב לירושלים. לקראת הגיע האוטובוס לירושלים הוא נעצר בשל תקלה והתובעת ירדה ממנו וצעדה לתחנת האוטובוס הסמוכה לגשר המיתרים כדי לעלות על קו עירוני המוביל לשכונת רמת בית הכרם. באותה תחנה עוברים הקווים 5 ו- 50 המגיעים למחוז חפצה של התובעת.

בהתאם ללוחות הזמנים של שני הקוים, שאותם צרפה התובעת לכתב התביעה, עובר קו 50 בתדירות של 30 דקות וקו 5 עובר בתדירות של 20 דקות.

לטענת התובעת הגיעה לתחנה בשעה 17:06 והיא המתינה משך 44 דקות עד להגעתו של אחד הקוים, קו 5, שהיה אמור להגיע לתחנה בשעה 17:15. בשל העיכוב, המתינה בתחנה ואיחרה להגיע לפעילויות אחרות שהיו באותו יום.

התובעת מבקשת לחייב את הנתבעת, המפעילה את שירות ההסעה בירושלים, בפיצוי בסכום של 1,600 ₪. בין היתר היא נסמכה על כך שמוטלת על הנתבעת חובה לעמוד בלוח הזמנים כמפורט בחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח – 1957; צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעה באוטובוס ובמונית) תשל"ד – 1974 ועל פסקי דין שונים שניתנו במקרים דומים. בכתב התביעה מזכירה התובעת כי הנתבעת הציעה לה לפנים משורת הדין זיכוי בסכום של 232 ₪ ואף הייתה נכונה להמיר אותו בתשלום כסף אך היא עומדת על קבלת מלוא הסכום הנתבע ולכן הגישה את התביעה.

הנתבעת כופרת בטענות התובעת במישור העובדתי וכן בכך שמוטלת עליה אחריות. לטענתה באותו יום נגרמו עומסי תנועה ושיבושים בהפעלת קוי האוטובוס בעיר וזאת בשל כך שאוטובוס נתקע בכניסה לעיר וכן תאונות שאירעו בכביש 9 וכביש 6. עוד נטען לקיום התפרעויות של חרדים ברחוב שבטי ישראל ולעריכת בדיקות בטחוניות ביציאה מהעיר. תימוכין לטענות אלה מביאה הנתבעת מדו"ח מפורט שנערך על ידה ובו מפורטות כל ההפרעות שהיו באותו זמן. בנוסף נטען לכך שאוטובוס המסיע נוסעים בקו 5- עבר בתחנה בשעה 17:14 כמפורט בצילום GPS שצורף לכתב ההגנה ומכל מקום האיחור בו מדובר היה קטן יותר ובגדר הסביר.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי יש לדחות את התביעה.

מלכתחילה מדובר באיחור, גם אם תתקבל טענת התובעת במלואה, של פרק זמן של 29 דקות (בין השעה המשוערת 17:15) להגעת האוטובוס הראשון לבין שעת הגעתו (17:44). אף שמדובר בפרק זמן לא מבוטל אין מדובר, בנסיבות העניין ונוכח האירועים שהתרחשו בירושלים, כמפורט בדו"ח שהוגש, באיחור בלתי סביר או באיחור המגיע כדי התרשלות או הפרת חובה חקוקה.

כמפורט ברישום האירועים לאותו יום בשעה 16:30 ארעה תאונה בכביש 9 שגרמה לעיכובים ולאיחורים; מחסום משטרתי שהוצב בשעה 16:00 באיזור סחרוב ביציאה מירושלים גרם עומסי תנועה כבדים ביציאה מהעיר שהגיעו עד גן סאקר ואירועים נוספים. לפיכך מצאתי כי האיחור שהיה, ככל שהיה, היה מוצדק.

התביעה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

מובא לידיעת הצדדים כי ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 15 ימים ממועד המצאתו לידיהם.

ניתן היום, י"ט אייר תש"ע, 03 מאי 2010, בהעדר הצדדים.