1. הנאשם עבד משנת 1985 ואילך בשירות המדינה - הנהלת בתי המשפט, בבית משפט השלום בצפת בתפקידים שונים. ב-13 השנים האחרונות ובזמנים הרלבנטיים, הנאשם שימש כגזבר בית המשפט. במסגרת תפקידו, הנאשם היה אחראי על קבלת כספי ההפקדות בתיקי הוצל"פ ובתיקי בית המשפט ועל הפקדתם בחשבונות ההוצל"פ והנהלת בתי המשפט, בבנק הדואר.
2. הנאשם הורשע על יסוד הודייתו בעובדות כתב האישום המתוקן בביצוע העבירות הבאות:
גניבה בידי עובד ציבור - עבירה לפי סעיף 390, בצירוף סעיף 383(א)(2) לחוק העונשין תשל"ז -1977 [חוק העונשין] (עשרות עבירות);
קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין;
מרמה והפרת אמונים - עבירה לפי סעיף 284 לחוק העונשין; ו
איסור הלבנת הון - עבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס - 2000 [חוק איסור הלבנת הון].
3. מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי בסביבות שנת 2000, הנאשם החליט לשלשל לכיסו כספי הפקדות מזומנים שהופקדו בלשכת ההוצל"פ ועשה כן בכמאה הזדמנויות, בהן גנב סך 391,423 ש"ח מכספי ההוצל"פ.
כדי להסוות את מעשיו, הנאשם בין היתר, טען בפני המאבטח שתפקידו היה להפקיד הכספים, כאילו לא בוצעו הפקדות במזומן ונהג לרשום מצג כוזב ברישומים אצלו, כאילו הכספים שהתקבלו הופקדו בחשבון ההוצל"פ בבנק הדואר.
הנאשם גם נהג לשים בצד חלק מהשוברים שהכין ולהסתירם, על מנת שלא ייווצר פער גדול מדי בין נתונים שהוזנו על ידו למחשב לבין רישום סכומים שאכן הופקדו בבנק הדואר. הנאשם שילם ביום 26.9.01 לחשבון ההוצל"פ בבנק הדואר סך של 40,673 ש"ח כנגד 8 שוברים שאת תמורתם גנב במהלך התקופה שבין נובמבר 2000 עד יוני 2001 ובתקופה שבין ספטמבר 2004 עד יולי 2005. הנאשם שילם סך מצטבר נוסף של 22,066 ש"ח לחשבון ההוצל"פ בגין 8 שוברים שאת תמורתם גנב במהלך התקופה שבין אוקטובר 2002 עד מרץ 2005. בכך, הקשה הנאשם על חשיפת מעשיו והמשיך במעלליו, באין מפריע עד ליום 17.10.07. במועד זה, התגלו מעשיו בביקורת חשבונות.
הנאשם רכש בכספים אלה, בין השאר, דירת יוקרה, ביצע תשלומים שונים, רכש מוצרים, פרע הלוואות, סילק את המשכנתא על דירת מגוריו, הפקיד כספים לחשבונות הבנק שלו ופרע שוברים בגין כספים אותם גנב קודם לכן. זאת, תוך ערבוב הכסף הגנוב עם כספים אותם קיבל ממקורות חוקיים.
תסקיר שירות המבחן
4. לבקשת הסנגור ובהסכמת ב"כ המאשימה, הוריתי על קבלת תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם.
מתסקיר שירות המבחן שהוגש ב-29.10.09 עולה כי הנאשם בן 46, תושב צפת, נשוי ואב לארבעה ילדים בגילאים 5 - 14 שנים. הוא עבד כ-22 שנים בבית המשפט וזכה להערכה. מאז דצמבר 2007 הוא עובד במפעל "פרי הגליל", לשביעות רצון מעסיקו.
הנאשם גדל במשפחה נורמטיבית ושירת בצה"ל. אשתו עובדת כפועלת יצור. לאחרונה הגישה נגדו תביעה בבית המשפט לענייני משפחה למשמורת על הילדים, מזונות ועיקולים על נכסיו הכספיים.
הנאשם הסביר את ביצוע העבירות "בלחצים כספיים רבים בהם היה שרוי בעקבות רכישת בית חדש וצורך לעמוד בתשלומי המשכנתא. לדבריו הכסף במסגרת העבודה היה זמין מאוד, הפיתוי היה גדול והוא התקשה לעמוד בדחף להשתמש בו, תוך שהוא משכנע את עצמו כי יחזיר את הכסף". לדבריו "הפיקוח על עבודתו היה דל...והעדר הפיקוח עליו הגביר ואפשר חופש לפעולה והתנהלות מעוותת". לדבריו מאז שקנה בית גדול יותר בשנת 2000 ועד שנתפס, הגדיל את היקף משכורתו בכ-30% באמצעות כספי הגניבה.
הנאשם ביקש לאפשר לו להשיב את כספי הגניבה, אותם התכוון להשיב באמצעות מכירת ביתו, אלא שאשתו חזרה בה מהסכמתה לכך והטילה עיקולים על הבית, לכן הוא זקוק לארכה על מנת לגייס את הסכומים, באמצעות בני משפחתו.
שירות המבחן המליץ לדחות את הדיון בשלושה חודשים "גם לצורך העמקת ההכרות עם הנאשם ועם המניעים להתנהגותו הבעייתית ובדיקת ניזקקותו הטיפולית".
5. בהסכמת הצדדים הדיון נדחה. הסנגור הצהיר כי לא יהיו לו טענות באשר לשיהוי, עקב דחיית הדיון. ביום 6.1.10 הוגש תסקיר משלים אודות הנאשם. בתסקיר מפורט קושי של בנו בן ה- 8, בעקבות חשיפת העבירה ומעצרו של הנאשם. הבן נמצא בטיפול פסיכולוגי וכן תוארו קשיים ביחסים בין הנאשם לאשתו.
קצינת המבחן ציינה כי הנאשם שירת שירות מלא בצה"ל וכי העובדה שהצליח לגייס ולהחזיר חלק ניכר מכספי הגניבה "מעידה על לקיחת אחריות אקטיבית... ורצון כן לתיקון תוצאות התנהגותו".
קצינת המבחן המליצה להטיל על הנאשם צו מבחן בן 24 חודשים וכן מאסר בעבודת שרות ולא בין כותלי בית הסוהר, על מנת לאפשר לנאשם למצות את ההזדמנות הטיפולית ולהשיב את יתרת הכספים.
טיעוני הצדדים
6.
ב"כ המאשימה, עו"ד רז ולטר, עמד על פרטי המעשים החמורים שביצע הנאשם, נטילת כספי ציבור, תוך ביצוע עבירות נוספות ורבות. הנאשם ביצע בכספים הגנובים פעולות שונות תוך ערבובם עם כספים שקיבל ממקורות חוקיים, במטרה להסוות את מקורם ולכן הורשע גם בהלבנת הון.
הפרקליט ציין כי עבירה של גניבה בידי עובד ציבור, הנה העבירה החמורה ביותר שבין העבירות המיוחסות לעובדי ציבור. המחוקק קבע בצידה 10 שנות מאסר. גם בצד העבירה של הלבנת הון נקבע עונש מרבי של 10 שנות מאסר.