סטודנט העובד במשרה חלקית אינו זכאי להשלמת הכנסה

1.                  התובע, מר יצחק קירשנבאום, הגיש תביעה להשלמת הכנסה ביום 24.

2.                  8.09. בהחלטה מיום 21.9.09 דחה פקיד התביעות את התביעה בהסתמך על סעיף 3(4) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 וסעיף 6 לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב-1982 (להלן: "התקנות").  תובענה זו הוגשה נגד החלטה זו.

העובדות

3.                                 התובע הינו יליד 1981, נשוי עם שני ילדים.

4.                                  החל משנת הלימודים תשס"ט לומד התובע כסטודנט מן המניין במכללה האקדמית החרדית "הדסה" בירושלים (להלן: "המכללה") לתוארB.S.C.  במדעי המחשב. הלימודים מתקיימים בשעות הערב. תקופת הלימודים לתואר זה היא ארבע שנים. בשנת הלימודים תשס"ט היקף הלימודים היה 27 שעות שבועיות שנתיות. בשנת הלימודים תש"ע היקף הלימודים הוא 17 שעות שבועיות שנתיות.

5.                  שכר הלימוד של התובע במכללת הדסה ממומן על ידי עמותת חלמי"ש עתידים דרך משרד תמ"ת.

6.                                     אין מחלוקת כי המכללה היא בגדר "מוסד" לעניין סעיף 3(4) לחוק ותקנה 6 לתקנות.

7.                  התובע עובד ב"שילוח מפעלי הנצחה" חמישה ימים בשבוע משעה 9:00 עד שעה 15:00. לפי אישור מעבידו היקף עבודתו של התובע הוא 27 שעות שבועיות ו-110 שעות בחודש.

8.                  התובע פטור מהתייצבות בלשכת התעסוקה בשל היקף משרתו.

טענות התובע

9.                                   התובע טוען כי הפסיקה קבעה שהתקנה השוללת גמלה ממי שלומד במוסד להשכלה גבוהה תכליתה לשלול תשלום מאוצר המדינה למי שבחר ללמוד ולא לעבוד ולהשתכר, וכי הסייג לגמלה חל גם מקום שמדובר בסטודנט הלומד לימודים מלאים במוסד להשכלה גבוהה ועובד באופן חלקי. הרציונל של הלכה זו הוא שההנחה היא שאילולא בחר המבוטח ללמוד היה עובד ומתפרנס ולא היה נזקק לקופה הציבורית.

10.              לטענת התובע, הרציונל האמור אינו מתקיים בו הואיל ולימודיו אינם ממונים על ידו, הם למספר שעות שבועיות מעטות ללא חובת נוכחות, ומנגד התובע עובד במשרה כמעט מלאה, ובשל כך הופטר מהתייצבות בשירות התעסוקה.

טענות הנתבע

11.              לימודיו של התובע לתואר במדעי המחשב במכללה ממלאים אחר היסודות שנקבעו בתקנה 6 לתקנות. התובע הוא "תלמיד" כמשמעותו בסעיף 3(4) לחוק, ובנסיבות אלה לנתבע אין כל שיקול דעת לאשר את התביעה.

12.              אין בסיס לטענת התובע כי לימודיו הם במשך שעות מועטות. גם מספר השעות שהתובע לומד בשנת תש"ע (17) הינו משמעותי.

13.              טענת התובע כי אין חובת נוכחות בלימודיו לא הוכחה, וממילא החוק והתקנות אינם מבחינים בין לימודים בהם קיימת חובת נוכחות לבין לימודים בהם אין קיימת חובת נוכחות.

14.              גם לעובדה שלימודיו ממומנים שלא על ידו אין משמעות לעניין הוראות החוק והתקנות.

15.              הרציונל של שלילת הזכאות ממי שבחר ללמוד במקום להתפרנס מתקיים גם במי שעובד באופן חלקי כמו התובע.

הכרעה