דחיית תביעה להיוון זכויות פנסיה עתידיות בהליך איזון משאבים בין בני זוג

הצדדים חלוקים על זכויות סוציאליות שנצברו או זכויות עתידיות כגון פנסיה קרנות השתלמות וכו'. ב"כ הבעל מבקש לממש זכויות אלו, ולפחות לקבל את חלקו בזכויות אלו אף טרם שהגיע זמן פרעונם, וזאת ע"י מינוי אקטואר שיעשה היוון של כל הזכויות ולחלקם. ומנגד ב"כ האשה טוען כי זכויות אלו יש לממשם רק בעת שיגיע זמן פרעונם.

על כן, השאלה המשפטית העומדת בפנינו היא מהו הדין, ההלכה והנוהג. האם ניתן לחלק זכויות עתידיות קודם זמן פרעונם כאשר צד אחד מתנגד לכך.

נצטט תחילה מחוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג 1973 את הסעיפים הרלוונטים לשאלתנו.

בפרק שני העוסק בהסדר איזון המשאבים בסעיף 3(א) נכתב :

 "לא עשו בני זוג הסדר ממון, ואם עשו במידה שההסכם אינו קובע אחרת יראום מסכימים להסדר איזון משאבים לפי פרק זה, ויראו הסדר זה כמוסכם בהסכם ממון בעל תוקף שנתמלאו הוראות סעיף 2".

בסעיף 5 (א) נכתב:

"עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג [בחוק זה - פקיעת הנישואין], זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג למעט - ...".

 ובסעיף 6 נכתב:

(ב)        היה שווים של נכסי בן הזוג האחד, עולה על שווים של נכסי השני, חייב האחד לתת לשני את מחצית ההפרש אם בעין ואם בכסף או בשווה כסף.

(ג)         באין הסכמה בין בני הזוג בשאלה מה מגיע מהאחד לשני, או באיזו דרך יבוצע האיזון, יחליט בית המשפט או בית הדין לפי הנסיבות, ורשאי הוא לקבוע מועדי הביצוע, הבטחתו ושאר תנאיו. לרבות תוספת ריבית במקרה של ארכה או סילוק בשעורים.

(ד)        בהחלטתו לפי סעיף קטן (ג) יתחשב בית המשפט או בית הדין בכל הנסיבות הקשורות במצבו הכלכלי של כל אחד מבני הזוג ובטובת ילדיהם הקטינים, ובאופן שימנע ככל האפשר:

(1) גרימת אובדן מקור פרנסה סבירה לאחד מבני הזוג.

(2) הפסקת קיומו או פגיעה בהמשך תפקודו התקין של תאגיד או של מקום עבודה אחר.

(3) פגיעה בצבירת הזכויות הסוציאליות של אחד מבני הזוג.

(4) פגיעה ברווחת ילדי בני הזוג".

ובסעיפים 8 ו-10 נכתב:

8.         ראה בית המשפט או בית הדין נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא לבקשת אחד מבני הזוג אם לא נפסק בדבר יחסי ממון בפסק דין להתרת נישואין לעשות אחת או יותר מאלה במסגרת איזון המשאבים.