החלטה בנושא שמיעה רציפה של דיונים בתיק הרבנים - עשרה נאשמים במרמה בתארי רבנות לאנשי כוחות הביטחון

ביום 2.11.2008 הוגש לבית משפט זה כתב האישום נשוא בקשה זו.

יאמר מיד, על פניו נראה, כי מדובר בכתב האישום הגדול ביותר שהוגש עד כה. כתב האישום מחזיק 70 עמודים ומספר עדי התביעה הרשומים בו הינו לא פחות מ-458.

בקליפת האגוז יצוין, כי עשרת הנאשמים מואשמים כי ניהלו "תעשייה" של הקמת מכללות במקומות שונים ברחבי הארץ וזאת במטרה להקנות לבוגרים תעודות שכונו "תעודת השכלה תורנית גבוהה". תעודות אלה נמסרו למאות חיילים, שוטרים וסוהרים אשר "זכו" להכרה בלימודיהם כלימודים המקנים הטבות שכר הנעות בין 2,000 ל-4,000 ש"ח לחודש.

לפי הנטען בכתב האישום, תעודות הזכאות לווו באישורים על לימודים קודמים המכילים מידע כוזב ומצגי שווא, אשר בעקבותיהם התקבל מהמדינה במרמה כתוספות שכר לאנשי כוחות הביטחון, סכום של למעלה מ-250 מיליון ש"ח. 

חלקם של הנאשמים בכתב האישום שונה, אך לכל הנאשמים מיוחסות עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות חמורות ומרמה. לחלק מהנאשמים מיוחסים גם אישומים של הלבנת הון, זיוף, שבועת שקר, מרמה והפרת אמונים, שוחד וסיוע למתן שוחד.

הדיונים המוקדמים בתיק זה התנהלו בפני כב' השופט י' נועם והתיק הועבר לטיפולי בשלב בו אמור בית המשפט לשמוע הוכחות בתיק.

ביום 10.12.2009, לאחר שמיעת הצדדים וחרף בקשת הסנגורים כי הדיון ישמע בתדירות של יום בשבוע ולא מעבר לכך, החליט כב' השופט י' נועם, כי נוכח היקפו של התיק, ריבוי העדים והערכת הצדדים כי צפויות להתקיים בהליך זה עשרות ישיבות הוכחות, יתברר התיק שלוש פעמים בשבוע החל מהשעה 9:00 למשך כל היום, החל מיום 12.4.2010.

ביום 4.1.2010 הגישה הסנגוריה הציבורית בקשה מפורטת לבטל את מועדי דיוני ההוכחות, כאשר הטענה העיקרית הינה, כי השארת מועדי ההוכחות על כנה, תביא  ל" נטרול כמעט מלא מהעבודה השוטפת של הסנגוריה הציבורית של קבוצה משמעותית כל כך של סנגורים ציבוריים מוכשרים למשך תקופה משמעותית, תקשה על הפעילות של הסנגוריה הציבורית במחוז ועלולה להביא אף במקרים מסוימים לפגיעה ביכולת הסנגוריה הציבורית להעניק יצוג משפטי הולם בתיקים אחרים".

בהחלטתי מיום 5.1.2010 קבעתי, בין היתר, כי מועדי ההוכחות ישארו על כנם וב"כ הנאשמים, כמו גם ב"כ התביעה הכללית ישריינו את המועדים כפי שנקבעו וכי אבחן סוגיה זו פעם נוספת בנוכחות הצדדים בישיבה שנקבעה ליום 10.2.1010 לדיון לפי סעיף 144 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982.

יצוין, כי בין לבין, התקיים הליך גישור במסגרתו הושג הסדר טיעון עם הנאשם מס' 10.

ואכן אתמול, התייצבו בפני שני נציגי התביעה הכללית, תשעת הסנגורים וכמו כן התייצבו עו"ד ד"ר יואב ספיר מטעם הסנגוריה הציבורית הארצית  ועו"ד ודים שוב מטעם הסנגוריה הציבורית בירושלים.

הסנגורים העלו פעם נוספת בצורה מפורטת את הסתייגותם מקיום דיונים שלוש פעמים בשבוע. בין היתר, נטען, כי קיום דיונים בתדירות כה גבוהה יפגע בעבודה הסדירה של הסנגוריה הציבורית במחוז ירושלים, יפגע באיכות הייצוג ובפרקטיקה הפרטית של הסנגורים ובפרנסתם.

כמו כן, נטען, כי לוח הזמנים של הישיבות יפגע בנאשמים עצמם, הגרים במקומות רחוקים מירושלים.

מנגד, התנגדו נציגי התביעה הכללית בתוקף לשינוי ההחלטה.

עם כל ההבנה והערכה שאני רוחש לסנגוריה הציבורית (כמו גם לסנגורים הפרטיים בתיק זה), אינני רואה מקום להיעתר לבקשה.

סעיף 125 לחסד"פ קובע כהאי לישנא:

"כל עוד לא הוחל בגביית ראיות, רשאי בית המשפט מזמן לזמן לדחות את מועד תחילת המשפט או המשכו כפי הצורך; הוחל בגביית הראיות, ימשיך ברציפות יום יום עד גמירא, זולת אם ראה מטעמים שיירשמו, כי אין שום אפשרות לנהוג כך".

סוגיה דומה התעוררה לאחרונה בבית המשפט העליון בע"פ 4865/09 עו"ד אביגדור פלדמן ואח' נ' בית המשפט המחוזי בתל אביב (פורסם בנבו ביום 9.7.2009).

בתיק זה, התבררה בקשתם של סנגוריו של הנשיא לשעבר, משה קצב, לשחררם מייצוג בשל מועד השמיעה וקצב השמיעה שקבע בית משפט המחוזי.  גם בתיק זה העלו הסנגורים אותן טענות שנטענו בבקשה שלפני.