אושרה בקשת חברת החדשות לפרסם קטעים מחקירת משטרה.

1.      1.                  בקשת חברת החדשות הישראלית בע"מ להתיר לה לפרסם קטעים מקלטת וידיאו המתארת מסדר זיהוי שערכה משטרת ישראל, במסגרת חקירת חשדות בדבר ביצוע עבירות פליליות בגינן הוגש כתב אישום בתיק פח 7075/06, וזאת בהתאם לסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב-2002 (להלן: "החוק").

ההליך המשפטי נשוא התיק הנ"ל הסתיים וששת הנאשמים בתיק נתנו הסכמתם לבקשה. עד התביעה אשר חקירתו מתועדת בקלטת הודיע כי הוא מתנגד לבקשה. עם זאת ציין כי יהיה מוכן לשקול עמדתו בשנית, אם תינתן לו אפשרות לצפות מראש בקלטת.

2.      2.                  המאשימה מתנגדת לבקשה. לטענתה, יש בפרסום הקלטת כדי לפגוע בפרטיותו של העד - הנחקר. סעיף 13 הנ"ל נועד לאזן בין האינטרס בדבר חופש המידע לבין האינטרסים העומדים בבסיס האיסור לפרסום, ביניהם - כבוד האדם וההגנה על פרטיותו של הנחקר. לכך יש להוסיף את האינטרס בדבר טובת החקירה המשטרתית. הידיעה כי תיעוד החקירה עשוי להתפרסם ברבים עלולה להגביל את נכונותו של נחקר לשתף פעולה עם חוקריו או להשפיע על תוכן תשובותיו. לאור שיקולים אלה, יש במקרה זה להסתפק בפרסום תמליל החקירה.

לטענת חברת החדשות, מטרת פרסום הקלטת היא להצביע על אופן התנהלותם של רשויות אכיפת החוק בעת מסדרי זיהוי של נאשמים 4-6 אשר זוכו על-ידי בית המשפט, וזאת על מנת להצביע על אופן התנהלותם של רשויות אכיפת החוק בעת שמתעורר בקרבם ספק באשר לאשמתו של הנאשם. לפיכך, קיים אינטרס ציבורי ממשי לאפשר לציבור לצפות בקלטת החקירה. משנסתיים ההליך המשפטי כנגד כל הנאשמים, אין עוד מניעה לפרסם קטעים מהקלטת, היות ואין עוד חשש לשיבוש הליכי חקירה. לכך יש להוסיף כי המאשימה ציינה בבקשה קודמת שהוגשה במהלך ניהול ההליך, כי אין לה התנגדות עקרונית לפרסום המתבקש, אך היא סבורה כי יש לדחותו עד לסיום ההליך המשפטי. חברת החדשות קיבלה על עצמה מגבלות שונות, ביניהן - אי פרסום פרטי הנחקר וטשטוש פניו וקולו באופן שלא ניתן יהיה לזהותו, הכל על מנת להבטיח שמירה מלאה על פרטיותו. המבקשת מוכנה אף להצהיר כי לא תמסור פרטים בנוגע לבית המשפט בו התנהל המשפט. במגבלות אלה, גובר האינטרס הציבורי שבפרסום קטעי הקלטת.

דיון

3.      3.                  חוק חקירת חשודים נועד בעיקרו להבטיח את תקינותם של הליכי חקירת חשודים, ואת זכויות הנחקרים ליחס הוגן ואנושי במהלך החקירה (עפ 10994/08 מדינת ישראל נ' רון תורג'מן, (ניתן ביום 14.5.09, פורסם באתר נבו) (להלן: "תורג'מן"), פיסקה 34).

סעיף 13 לחוק האוסר פרסום תיעוד חזותי או קולי של חקירה משטרתית בלא אישור בית המשפט, משתרע על כל סוג של חקירה, וחל על כל סוגי הנחקרים, ואינו מוגבל לחשודים או נאשמים בלבד. האיסור אינו מוגבל בזמן, ואינו מותנה בקיום משפט פלילי. הוא חל ומחייב, בין אם המשפט טרם החל, ובין במהלכו או לאחר שהסתיים; הוא חל גם מקום שהתיק הפלילי נסגר בלא שנוהל משפט כלל (פרשת תורג'מן, פיסקה 40).

הערכים המתמודדים אלה מול אלה בשאלה האם לפרסם קלטת חקירה הינם אינטרסים של הגנה על פרטיותם וכבודם של הנחקרים ושל צדדים אחרים שעניינם עולה בחקירה; מניעת פגיעה במוסד החקירה הפלילית ובנכונות עדים פוטנציאליים להעיד; הבטחת תקינות ההליך השיפוטי הפלילי והגנה מפני חשיפתו ל"משפט הציבור" בטרם ניתנה הכרעה שיפוטית. מנגד, ניצב עקרון פומביות הדיון, הנגזר מעקרונות חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת. עקרון פומביות הדיון נועד לחשוף לעיני הציבור את ההליכים השיפוטיים, ובכללם גם את חומר הראיות שהוצג במשפט. הוא נועד, בין היתר, לאפשר ביקורת ציבורית קונסטרוקטיבית בדבר סטיות מהתנהלות תקינה של רשויות השלטון, ולאפשר בצידה תיקון ליקויים ושיפור דרך פעולתם של הגופים הציבוריים ( שם, בפיסקה 49). על חשיבותם של ערכים אלה ר' שם, בפיסקה 46, שם נאמר, בין היתר, כי: " בהקשר זה ממלאים אמצעי התקשורת תפקיד חשוב, בהעבירם את המתרחש בין כותלי בית המשפט לידיעת כלל הציבור, אשר אינו נחשף במישרין למתרחש באולמות הדיונים".

באשר לשלב בו מתבקש הפרסום נקבע כי:

" עם תום המשפט ולאחריו , שיקול פומביות הדיון מקבל משקל מיוחד, כאשר אל מולו ניצב אינטרס ההגנה על הפרטיות של הגורמים המעורבים בחקירה, והשפעת גורם זה על האפקטיביות של חקירות משטרתיות דרך כלל, מבחינת שיתוף פעולה של נחקרים פוטנציאליים עם גורמי החקירה. שיקולי הצורך בהגנה על תקינות ההליך השיפוטי התקפים בטרם הכרעה שיפוטית שוב אינם מהווים גורם בעל משקל בנקודת זמן זו. בנסיבות אלה, יש לאזן בעיקר בין אינטרס הפומביות של ראיות חשובות שהוצגו במשפט, לבין אינטרס ההגנה על הפרטיות של המעורבים בחקירה, המתמקד בשני עקרונות בעלי מעמד חוקתי, שהאחד נועד להגנה על זכות הציבור לדעת, והאחר - על זכות הפרט לצנעת פרטיותו. גורם ההשפעה האפשרית על נכונות עדים פוטנציאליים להיחקר במשטרה עשוי גם הוא להיות בעל נפקות מסוימת בשלב זה של הדברים" ( שם, בפיסקה 54).

בפרשת תורג'מן, התיר בית המשפט פרסום קלטות חקירה של נאשם לאחר שהורשע על סמך הודאתו ובטרם נגזר דינו, וזאת נוכח השלב הדיוני הממגר את החשש מפני פגיעה ממשית בהליך השיפוטי, מאחר שלא צפויות עדויות נוספות במשפט, העשויות להיות מושפעות מהפרסום. כמו כן, הנאשם, הנחקר, הוא שביקש את פרסום הקלטת, והמדינה לא הצביעה על חשש ממשי לפגיעה בפרטיות של אנשים אחרים הקשורים בחקירה עקב פרסום הקלטת. עוד נאמר כי כדי למנוע פגיעה בצדדים שלישיים שעניינם כרוך בחקירה, ניתן להותיר חסיונות על פרטים מזהים מסוימים. לבסוף נקבע כי הפרסום נועד להביא לידיעת הציבור טענות בדבר אופן ניהול החקירה המשטרתית וכי העילה לפרסום קלטת החקירה משקפת עניין ציבורי ממשי בפרסום שראוי לקדמו ( שם, בפיסקה 60).  

4.      4.                  במקרה שלפנינו, היות והדיון הסתיים וניתן גזר דין בעניינם של כל הנאשמים, אין חשש לפגיעה בהליך השיפוטי. כל הנאשמים נתנו הסכמתם לבקשה, וקיים עניין ציבורי בפרסום הקלטת שנועדה לחשוף התנהלות פגומה של המשטרה בחקירה, לגביה נקבע כי זהו אינטרס בעל משקל רב בהפעלת שיקול הדעת לעניין הפרסום ( שם, בפיסקה 55). השיקול כנגד פרסום הקלטת הינו פגיעה בפרטיות הנחקר שהביע התנגדותו לבקשה. הקלטת נשוא בקשה זו הוצגה כראיה במשפט (ת/109). לעניין זה נאמר כי שולי הפגיעה עשויים להצטמצם ככל שבמסגרת פומביות המשפט המתנהל, פורסם תוכן מילולי של החקירה אשר אינו אסור בפרסום, ולאחר שתיעוד החקירה הוצג כראייה במשפט ( שם, בפיסקה 43). משהוצגה הקלטת כראיה במשפט שהיה פומבי, מצטמצמת הפגיעה בפרטיותו של הנחקר מעצם פרסום הקלטת. צמצום נוסף לפגיעה נובע מההגבלות אותם הציבה לעצמה חברת החדשות בפרסום הקלטת. המאשימה לא הצביעה על אנשים נוספים שעשויים להיפגע מפרסום הקלטת. הגבלות אלה מצמצמות הפגיעה בפרטיות הנחקר ומפחיתות החשש כי הפרסום ישפיע על נכונות עדים פוטנציאליים להיחקר במשטרה. במצב דברים זה, ונוכח האינטרס בדבר פומביות הדיון, יש להורות על חשיפת הקלטת במגבלות המפורטות  בסעיף 1 לתגובת חברת החדשות לעמדת הנחקר.

התוצאה

5.      5.      הבקשה מתקבלת.

חברת החדשות תוכל לפרסם הקלטת ובלבד שלא תציין את פרטי הנחקר ופניו וקולו יטושטשו באופן שלא ניתן יהיה לזהותו. כמו כן, חברת החדשות לא תמסור פרטים בנוגע לבית המשפט בו התנהל המשפט.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים, וכן לנחקר הנמצא בכלא.

ניתנה היום, ז' בכסלו, תש"ע (24 בנובמבר 2009), בהעדר הצדדים.