א
בית משפט השלום ירושלים
|
18571-08
18/11/2009
|
בפני השופט:
א' דראל
|
- נגד - |
התובע:
גליה גוטמן עו"ד נילי שגיא
|
הנתבע:
1. בריזה עולם של מטיילים בע"מ 2. אורית רג'ואן שליש 3. יואב שליש 4. אילן לכיש
עו"ד עובדיה גבאי עו"ד אסף אבישר
|
פסק-דין |
2. התובעת היא עיתונאית העוסקת בתחום הטיולים והמסעות לחו"ל. היא פרסמה באתר האינטרנט Ynet כתבה שכותרתה 'אם תהיו נחמדים נשלח אתכם לסיביר' (להלן:
"הכתבה"). במסגרת הכתבה שולבו שמונה תמונות שצולמו על ידי התובעת.
3. 2. לפי הנטען בכתב התביעה העתיקו הנתבעים את הכתבה לאתר אינטרנט פרסומי המתפרסם על ידם, אתר Breeza, מבלי שקיבלו את הסכמת התובעת ומבלי שנתנו לה קרדיט מלא.
4. 3. לאחר ישיבת קדם המשפט הודיעה התובעת, בהינתן האמור בכתב ההגנה, כי היא מבקשת לדחות את התביעה כנגד הנתבעים מס' 1-3 לאחר שהוברר כי אין קשר בינם לבין הפרסום באותו אתר והמחלוקת בין נתבעים אלה לבין התובעת היא בשאלת הוצאות המשפט המגיעות להם.
5. 4. בכל הנוגע לנתבע מס' 4 (להלן:
"הנתבע") הוסכם בין הצדדים בישיבת קדם המשפט כי יסכמו את טענותיהם על בסיס המסמכים שבתיק.
העובדות והשאלות העומדות להכרעה
6. 5. אין למעשה מחלוקת על כך שהנתבע אכן העתיק את הכתבה ושילב אותה באתר אחר breeza.co.il תוך שנרשם בכתבה כי היא נלקחה מאתר ynet ומוזכר שמה של התובעת בפתח הכתבה. כמו כן נכתב מתחת לאחת התמונות 'צילומים: גליה גוטמן'. עוד אין מחלוקת על כך שלא ניתנה הסכמת התובעת להעתקת הכתבה והתמונות.
7. 6. הנתבע טען במכתבו מיום 11.5.08 (נספח ה' לכתב התביעה) כי כיון שהתרשם מהכתבה התכוון להפנות אליה מתוך האתר שלו בקישורית אך משלא הצליח ליצור קישורית העביר את כל הכתבה לאתר ובאותה עת לא סבר כי הדבר פסול.
8. 7. כמתואר בסיכומיו 'משנואש מדרך זו (הצבת הקישורית - א.ד.) פעל הנתבע במסגרת "גזור והדבק" להעברת הכתבה במלואה מבלי לנגוע ו/או לשנות דבר וחצי דבר' (סעיף 10 לסיכומים).
9. 8. התובעת טוענת כי זכויות היוצרים בכתבה ובתמונות הן שלה וכי הופרו על ידי הנתבע. לשיטתה מדובר בחמש הפרות שונות של זכות היוצרים (עבור הכתבה ועבור כל אחת מהתמונות) ובפגיעה בזכות המוסרית שלה עבור שלוש מארבע התמונות.
10. 9. הנתבע חולק על כך שזכויות היוצרים של הכתבה הן של התובעת וטוען כי התובעת לא הראתה אישור מאת המו"ל של אתר האינטרנט כי הזכויות שייכות לה. עוד טוען הנתבע כי לא סביר לדרוש מכל קורא לחפש מי הבעלים של זכויות היוצרים בכל כתבה ולחקור האם זה העיתון או אתר האינטרנט או הכותב. לפיכך, ובהיעדר הוראה של התובעת לאתר האינטרנט למנוע את הפצת המאמר לגורמים אחרים ויתרה התובעת על זכות הוטו שלה. טענה נוספת שמעלה הנתבע נוגעת לכך שפעל להסרה מיידית של הכתבה לאחר הפניה אליו. הוא סבור כי בשל ההסרה המיידית פקעה זכות הפיצוי של התובעת. הנתבע טוען גם כי אתר אינטרנט אינו בגדר אמצעי תקשורת תוך שהוא עושה היקש מחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה - 1965.
11. 10. באשר למספר ההפרות טוען הנתבע כי מדובר בהפרה אחת שהיא חלק ממסכת אחת בלבד ואין להתייחס לכל תמונה בנפרד. מדובר, כך הטענה, בהעתקת כתבה אחת הכוללת בתוכה תמונות והעתקה כזו, שאין בה שינוי, מהווה אקט העתקה אחד.
האם לתובעת זכות יוצרים בכתבה ובתמונות והאם זכות היוצרים הופרה
12. 11. מבין הטענות הרבות שהעלה הנתבע מצאתי להתייחס בקצרה לשאלה זו. אף שהכתבה פורסמה באתר האינטרנט מקובלת עלי עמדת התובעת כי יש לראותה כמחברת היצירה וכבעלים הראשון של זכות היוצרים בה וזאת אלא אם היה נקבע אחרת במערכת היחסים שבינה לבין אתר האינטרנט.
13. 12. משלא פעל הנתבע להבאת ראיה הסותרת חזקה זו - והתומכת בטענתו כי בעל הזכות הוא מפרסם אתר האינטרנט וכי קיימים קשרי עובד מעביד בינו לבין התובעת, הוא אינו יכול להתגונן בטענה כי לתובעת אין זכויות.
14. 13. גם בשאלה הנוספת שעורר הנתבע האם הסרת הכתבה באופן מיידי מאיינת את עצם ההפרה איני סבור כי יש ממש בטענות. עיון בפסק הדין אליו מפנה הנתבע (ת.א.(ת"א) 1559/05
חמדה גלעד נ' נטויזן בע"מ (פורסם במאגרים, 2009)) מעלה כי מדובר במקרה אחר לגמרי שבו נותנת הנתבעת שירותי אינטרנט והעתקת האייקונים, נשוא אותה תביעה, נעשתה על ידי גולשת חיצונית לאחד הפורומים. במקרה שבפני ההעתקה נעשתה על ידי הנתבע לאתר אינטרנט שבניהולו ובהפקתו והדברים שונים. בנסיבות אלה לא מצאתי כי יש להחיל את כלל 'ההודעה וההסרה' הנטען על ידי הנתבע. עוד לא מצאתי כל מקום להשוואה מחוק איסור לשון הרע אליו הפנה הנתבע.
15. 14. מכאן, נקודת המוצא לבחינת חבות הנתבע היא כי אכן לתובעת זכויות יוצרים שהופרו.
בכמה הפרות של זכות היוצרים מדובר