מגורי שופטת בישוב של ההסתדרות הציונית אינם עילה לפסילתה בתיק בו ההסתדרות היא עד

בפני בקשה לפסול את עצמי מלדון בתיק זה. הבקשה הוגשה ביום 18.3.09 ומתן ההחלטה התעכב עקב היותי בשבתון.

1.    ההליך דנן הינו בתביעה של מושב מתתיהו כנגד הנתבעים, שהם המבקשים דנן, לתשלום חוב דמי שכירות בגין תחנת דלק אשר הנתבעים שוכרים מן התובע.

2.    הנתבעים מתנגדים לתביעה בטענה כי התובע אינו מחזיק כדין בקרקע עליה הוקמה התחנה והוא אינו בעל הזכות בה.

      הנתבעים הוסיפו והגישו תביעה נגדית, הנשענת על אותן טענות בדיוק, בה הם תובעים פיצויים מן התובע וכן השבת דמי השכירות ששילמו.

      בטרם אדון בבקשה גופא, אסקור להלן על קצה המזלג את הנסיבות המאד מיוחדות של תיק זה, כדי שיובהר הרקע להבקשה דנן.

3.    הנתבעים (שהם המבקשים) שכרו מן התובע נכנס מסויים, על פי חוזה שכירות אשר צורף לתיק. ב"הואיל" הראשון של אותו החוזה מופיעה הצהרה כי התובע הוא בעל הזכות בנכס.

      אין מחלוקת כי עובר להשכרת הנכס לנתבעים, החזיק התובע בנכס, החזקה בפועל.

      התביעה היא לתשלום דמי שכירות וסעדים נוספים כרוכים.

      טענת ההגנה של הנתבעים, כמו גם הטענה בכתב התביעה הנגדית, היא כי לתובע אין זכות בנכס. טענה זו נשענת על שניים - ראשית, כי הנתבעים שמעו שמועות (כך, בלשון הנתבעים בכתבי טענותיהם) שהנכס אינו בבעלות התובע. שנית, כי הם ביקשו מן התובע כי יוכיח בעלותו בנכס, והתובע לא עשה זאת (סעיף 23ג' לכתב ההגנה, עמ' 3 ש' 9 לפרוטוקול מיום 16.2.09). משניים אלה, ואלה בלבד, מסיקים הנתבעים כי לתובע אין זכויות בנכס ומונעים ממנו את דמי השכירות ועושים בנכס, לטענת התובע, כבתוך שלהם.

      למותר לציין כי הנתבעים לא נקפו אצבע " לחפש את הבעלים "האמיתי" "(עמ' 5 פסקה שנייה בפרוטוקול מיום 16.2.09).

4.    די באמור עד כאן כדי להראות כי הגנת הנתבעים, כמו גם התביעה שכנגד, הן בעייתיות ביותר, בלשון המעטה.

האבסורד שבגירסת הנתבעים הוא כמעט וזועק - אם בעלים של דירה אינו מציג בפני השוכר את אישור הטאבו של הבעלות שלו בדירה - האם די בכך כדי לאפשר לשוכר לטעון כי הבעלים אינו הבעלים?! תמהני.

האם העובדה ששוכר שמע "שמועות" יכולה לשלול זכויותיו של משכיר?!

עמדתי על בעייתיות זו מתחילת ההליך והפניתי את תשומת לב הנתבעים לכך.

מספר רב של פעמים פניתי לנתבעים וביקשתי כי יבהירו ויפרטו את טענותיהם. חלק מפניותיי נעשו באולם ואף לא תועדו, וחלקן תועדו בהחלטות שונות (החלטה בפרוטוקול מיום 14.5.08, החלטה בכתב יד מיום 1.7.08 ועוד ועוד).

כך כתבתי, כדוגמא, בהחלטתי בעמ' 14 לפרוטוקול מיום 16.2.09:

"הפניתי את תשומת לב ב"כ הנתבעים כי סוג של של טענות לכאורה מטרתן לשמוט את כל הזכויות של היישוב מתתיהו מכל איזור גוש התעשיה ואני חוזרת ומפנה את תשומת לבו של ב"כ הנתבעים לכך שאיש אינו טוען כבעלים של אותו שטח כי ליישוב מתתיהו אין זכות שם, ושום גוף ציבורי אינו טוען כאילו היישוב מתתיהו אינו מחזיק כדין בשטח זה, וגם החקירה עד כה לא מערערת כלל את העובדה שיישוב מתתיהו קיבל את השטח הנ"ל מן ההסתדרות הציונית אשר קיבלה את השטח מהממונה על הרכוש הנטוש, שהוא בחזקת הבעלים.

אינני יודעת ואינני מבינה לאיזה כוון מובילה חקירה זו ומה מטרתה, ודומני כי הבזבוז של הזמן השיפוטי במקרה דנן הוא משווע".

5.    לצערי, הנתבעים לא נענו לפניותי אלא שהחלו, תוך כדי התנהלות התיק לנסות "ולבנות" גירסה בשיטת "הדייג".