המשטרה אינה רשאית להחרים טרקטורונים של נהגים 'משתוללים' לפני הגשת כתב אישום

בקליפת האגוז - הרעיון מבורך אך הביצוע איננו מתאים

1.         במקרה שלפנינו רחש ליבה של משטרת ישראל דבר טוב, להפסיק השתוללות נהגי טרקטרונים באזור בית שמש.  אשר לכן החליטה במספר מקרים 'להחרים' את הטרקטרונים ולתפוס אותם לתקופה בלתי קצובה שאיננה ידועה.  זאת עוד בטרם הוכן כתב אישום, ובטרם ניתן לנאשמים לטעון את טענותיהם לפני בית המשפט.

2.         אלא שלצערנו המשטרה מסתמכת על סעיף חוק שאיננו מתאים וחורגת מסמכותה ולכך לא ניתן להסכים.  צריכים אנו לזכור כי כל גוף ממשלתי חייב לפעול על פי חוק, בדיוק על פי החוק, ורק על פי החוק.  אם החוק נראה לא מתאים, ניתן לבקש מהמחוקק לתקנו ולשנותו.  אך אסור לנו לעולם להסכים כי המדינה תפעל בשרירות לב ובעיקום הוראות החיקוק.  ייתכן וסבורה המשטרה כי התוצאות רצויות אך יתכן והן פוגעות באזרחים חפים מפשע.

3.         המקרה שלפנינו נראה דוגמא טובה לעיוות דין שיכול להיות כאשר פועלים בדרך מעין זו שכן  אין כל ראיות לפני כי המבקש הוא בין הנהגים המשתוללים על טרקטרונים.  לפחות לכאורה מדובר במי שאין צדק בתפיסת טרקטרונו.

4.         כדי להסביר את מסקנתנו נסביר בקצרה את הבעיה, את הדרך שהלכה בה המשטרה, נבדוק אם משפטית ניתן לעשות כן, ונבדוק את המקרה שלפנינו.  התוצאה לדעתנו חד משמעית ואין לנו אלא להתפלא על שזו לא הייתה ברורה מראש למקבלי ההחלטות.  שוב, ייתכן ומן הראוי לתקן את החוק, ואולי יפה שעה אחת קודם, אך אין אפשרות משפטית והגיונית לפעול בדרך בה בחרה המשטרה.

פעולת המשטרה - תפיסת טרקטרונים בהתאם לסעיף 32 לחוק סדר הדין הפלילי

5.         לטענת המשטרה, לאחרונה, קיימת תופעה של השתוללויות טרקטורונים באזור בית שמש וסביבתה.  מתושבים רבים התקבלו תלונות על נהיגה בטרקטורונים באופן המסכן את חיי הנוהג ואת ביטחון הציבור.  הבעיה בטרקטרונים (כמו גם באופנועים) היא שלרוכביהם ישנה נטייה לנסות להתחמק מהמשטרה וקשה ומסוכן לערוך מרדפים אחריהם.  זאת משום שמרדפים משטרתיים בכלל מסוכנים הם להפליא ומועדים לתאונות דרכים שבהם נפגעים חפים מפשע. ^[1]  ואם מדובר בטרקטורון שבעליו הוריד את מספרו ונמלט מהמשטרה, אזי תפיסתו כמעט בלתי אפשרית.

6.         אשר לכן, תפסה המשטרה מספר טרקטרונים שבעליהם ביצעו עבירות שונות, ולא החזירה אותם לבעליהם.  נציין כי ברוב המקרים עדיין לא הוגש כתב אישום אך המשטרה מחזיקה אותם בידיה ומסרבת להחזירם בטענה שעל פי החוק מותר לה להחזיקם עד שיסתיים המשפט.

7.         על החלטה זו של תפיסת הטרקטרונים לזמן בלתי מוגבל, הוגש ערר זה על ידי המבקש, ונדון תחילה בסמכות לה טוענת המשטרה.

הסמכות לה טוענת המשטרה - סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי

8.         לטענת המשטרה, פועלת היא על פי סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ב- 1969 (להלן: "הסעיף" ו - "הפקודה" בהתאמה).  הסעיף מופיע בפרק הרביעי בפקודה הדן בתפיסת חפצים, וכותרתו היא "הסמכות לתפוס חפצים". 

וזו לשונו:

"32.(א)רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה".

9.         לשיטת המשטרה, סעיף זה מקנה לכל שוטר את הסמכות לתפוס ללא צו כל חפץ ששימש לביצוע עבירה, ואף יכולה היא לבקש השמדתו מבית המשפט וזאת בהתאם לאמור בסעיף 39 לפקודה.  תפיסה זו מוגבלת לתקופה של ששה חודשים (סעיף 35) לפקודה, וזכאי בעל החפץ לערור עליה לבית משפט השלום כפי שנעשה במקרה שלפנינו (סעיף 34).

הפרשנות המצמצמת את הסעיף

10.        ההיגיון בסעיף הנ"ל הוסבר על ידי המלומד קדמי, ובלשונו:

"כלומר בהתאם לאמור בסעיף הנ"ל, המשטרה רשאית לתפוס כל חפץ רק אם יש יסוד סביר להניח שנעברה בחפץ עבירה או שעומדים לעבור בחפץ עבירה.  ההיגיון העומד מאחורי תפיסת החפץ הינו לצורך מניעה עתידית של ביצוע עבירה באמצעות החפץ שנתפס, או לצורך חילוטו של החפץ או לצורך הצגתו בפני בית המשפט כראיה". ^[2]

כפי שעולה בבירור מפרשנותו של המלומד קדמי, ישנן שלוש סיבות לתפיסת החפץ.