תביעת נזיקין ע"ס 500,000 ש"ח, שהגישה אישה בגין הנזקים הממונים והבלתי ממונים שגרמו לה בעלה, הוריו ואחיו, עת הסתירו, לטענתה, עובר לנישואין, את מצבו הנפשי של בעלה.
1.
רקע עובדתי:
1.1 הנתבעים 2 ו-3, (להלן:
"אבי הבעל" ו/או "אם הבעל" ו/או "הוריו" בהתאמה
), ביקשו למצוא כלה לבנם, הנתבע 1- (להלן:"
הבעל" ו/או
"הנתבע"), ופנו למשדכת בשם א. ג'. אשר הציגה בפניהם, באמצעות בנה, את התובעת (להלן: "
התובעת" ו/או
"האישה") ומשפחתה.
1.2 במהלך חודש אפריל 2001 ביקשו הורי הבעל את יד התובעת מהוריה. כחודש לאחר מכן, ביום
20.5.01, נערך טקס אירוסין בין השניים
וכעבור חודשיים, ביום 20.7.01, נישאו התובעת והבעל זה לזו בהתאם לדין הנוצרי (תעודת נישואין מס' 32787).
מנישואין אלו נולד התובע 1- קטין, ח.ס., יליד 6.5.02, כיום כבן 6 וחצי שנים (להלן:"
הקטין").
1.3. שני הצדדים מצהירים כי כבר למן ליל הכלולות לא הסתדרו ביניהם- כאשר התובעת טוענת כי הבעל אנס ותקף אותה ואילו הבעל טוען כי התובעת סירבה לקיים עמו יחסי אישות ואף לישון עמו באותה המיטה.
1.4 נישואי הצדדים בפועל ארכו כשלושה חודשים בלבד וגם בתקופה זו עזבה התובעת, לפחות פעם אחת, את בית הבעל. לטענת התובעת, עקב איומי רצח מצד הבעל ואילו לטענת הנתבעים - בשל טענתה כי היא נגעלת מהבעל ומריחות גברים.
התובעת חזרה לבית הבעל לאחר "שנרגעו הרוחות", תוך שהיא מבלה חלק ניכר מהזמן בבית הוריו או בבית אחיו. יצוין, כי הורי הבעל התגוררו בקומה מעל ביתם של הצדדים ואחיו התגורר בבית השכן.
1.5 ביום 11.10.01 עזבה התובעת את בית מגורי הצדדים, ומאז הצדדים גרים בפירוד מלא- התובעת מתגוררת עם הקטין בבית דודה ב.ס. והבעל מתגורר בדיור מוגן בטבעון יחד עם בת זוגתו. הבעל אינו בקשר עם בנו הקטין.
ביום בו עזבה התובעת את הבית הגישה כנגד הבעל תלונה במשטרה בגין תקיפת בת זוג ואיומים וביום 19.10.01 ביקשה לבטל את תלונתה.
1.6. ביום 20.1.04 ניתנה כנגד הבעל הכרעת דין במסגרת ת.פ. 4356/03 אשר הרשיעה אותו בתקיפת בת זוג בנסיבות מחמירות עבירה לפי סעיף 380 ו-382(ג) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: "
חוק העונשין") ואיומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין (להלן: "
ההליך הפלילי") (ראה ת/5- פרוטוקולים מההליך הפלילי). עמ' 8 פסקה 7 לפסק הדין בהליך הפלילי:
"...כאמור, המתלוננת עברה מסכת ארוכה של אירועים קשים ביותר בהם הושפלה, והוכתה בידי בעלה תוך שהוא מאיים עליה. צלם האנוש וכבודה של המתלוננת נרמסו בידי בעל אלים אשר היכה את אשתו ללא רחמים וללא עילה אמיתית לזעמו..".
על הכרעת הדין המרשיעה דנן הוגש ערעור אשר ההליכים בו הותלו, בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי מיום 12.7.05 (ע"פ 1426/04 1440/04), בשל מצבו הנפשי של הבעל.
בני הזוג:-
1.7. התובעת, תושבת .ס. בת העדה הנוצרית יוונית קתולית, היתה במועדים הרלוונטיים לתביעה הנזיקית רווקה בת 27, אשר השלימה עשר שנות לימוד. קודם להיכרותה עם הנתבע התארסה התובעת לאחר, אירוסין שבוטלו תוך זמן קצר וכן היתה צפויה להתארס עם גבר נוסף- אירוסין שלא יצאו לפועל.
1.8. הבעל, במועדים הרלוונטיים לכתב התביעה היה רווק בן 30, תושב הכפר .מ. במקור, בן העדה הנוצרית יוונית קתולית, הנדסאי בניין.
בשנת 1998 עבד הבעל משך תקופה קצרה כפקיד בבית המשפט המחוזי, לאחר סיום עבודתו בבית המשפט ועד בסמוך לשנת 2000 שהה הבעל בקנדה, שם עבד במסעדות וכנהג לימוזינות; לאחר שחזר משהות בחו"ל, עבד תקופה קצרה כהנדסאי בניין בחברת בנייה ואז נעשה חסר גבולות ואלים כלפי בני משפחתו, איים עליהם בסכין, נהג בפראות, היה מעורב במספר תאונות דרכים, התקוטט עם תושבי הכפר וכן איים להתאבד. בתקופה זו התארס הבעל עם בחורה ממשפחת .ע. - אירוסין שבוטלו מסיבות שלא פורטו (ראה עדות הבעל עמ' 43 שורות 16-12 לפרוטוקול ומכתב של ד"ר .מ. מיום 15.8.02 סעיף 2 וסיכום מחלה מיום 21.11.01).
ביום 24.6.00,
לפני היכרותו עם התובעת ובהיותו מאורס, כאמור, לאחרת, הוצאה עבור הבעל הוראת בדיקה והבעל אושפז לראשונה במרכז רפואי לבריאות הנפש ע"ש פליגלמן (להלן:"
מזרע").
במהלך האשפוז הנ"ל תואר מצב פסיכוטי פעיל עם אפקט מאני, הבעל היה אלים, ביטא מחשבות שווא כלפי סגל בית החולים והוא הועבר למחלקה סגורה לאחר הערכה על מסוכנות גבוהה מצדו כלפי הסגל.