תאור העובדות וטענות הצדדים
התובעת רכשה מהנתבעת הפלגת נופש בת ארבעה ימים באוניה "Dreamהנסיכה מהקריביים" (להלן- האוניה), תמורתה שילמה סך של 1,839 ש"ח. האוניה יצאה מישראל ביום 16.9.07 והיתה אמורה לעגון בטורקיה, יוון וקפריסין.
לטענת התובעת, כבר ביום הראשון להפלגה, התגלו בעיות בחדר השירותים בחדרה, ולאחר מכן גם בחדר השירותים הקומתי באוניה, תוך שריח ביוב חריף נדף מהם. במקביל, הפסיקו לעבוד גם מערכות המיזוג והחשמל.
לטענתה, כבר בעגינה בעיר אלניה שבטורקיה, הבחינה התובעת כי האוניה נוטה קלות על צידה, אולם צוות האוניה טען כי מדובר בפעילות יזומה לפתור את בעיית הביוב. מאוחר יותר, לאחר העגינה ברודוס שביוון, התברר כי האוניה נוטה בשיפוע גדול יותר, המקלחות באוניה הפסיקו לפעול, וחדר שירותים אחד שירת את כל נוסעי האוניה. לאחר שצוות האוניה הודיע לנוסעים כי הם רשאים לבלות ברודוס שעות נוספות, ולאור השיפוע ההולך וגדל, פרצה מהומה על סיפון האוניה, ונוסעים החלו להמלט מהמקום.
בדיעבד התברר כי התגלו חורים בבטן האוניה, עקב אחזקה לקויה וטיפול רשלני של צוות האוניה.
לדברי התובעת, לאחר פינוי האוניה, בעת שהייתה על הרציף, הודע לה ולשאר הנוסעים כי הם יוטסו ארצה וכי עד למועד הטיסה ישוכנו במלון, ואולם למרות הבטחה זו, נלקחו לשדה התעופה, שם המתינו כ- 13 שעות עד לטיסה.
לאור כל האמור לעיל, עותרת התובעת להשבת עלות ההפלגה ששילמה לנתבעת, וכן לפיצוי בגין עוגמת נפש, הוצאות שהייה בשדה התעופה והפסד השתכרות, בסך כולל של 13,239 ש"ח.
לטענת הנתבעת, דין התביעה כנגדה להמחק על הסף בהעדר יריבות עם התובעת, שכן היא אינה בעלת האוניה או מפעילתה, אלא סוכנת עמילה בלבד, שתפקידה לתווך בין ציבור המפליגים לבין בעלי האוניה. הנתבעת הפנתה בהקשר זה לטופס התנאים הכלליים, שהינו חוזה ההתקשרות בין בעלי האוניה לבין ציבור המפליגים, וצירפה פסקי דין של בתי משפט אשר קיבלו טענתה זו.
עוד טענה הנתבעת, כי היא עצמה ניזוקה קשות מהאירוע שתואר בכתב התביעה, כאשר הטיסה על חשבונה את המפליגים שפונו מהאוניה, ואף הגישה תביעה ברודוס כנגד בעלי האוניה.
לגופו של עניין, טענה הנתבעת, כי מדובר באירוע שלא ניתן לצפות מהנתבעת כסוכנת נסיעות לצפותו מראש, שכן התקלה בגינה נעצרה האוניה ברודוס, שנבעה כתוצאה מאחזקה לקויה או ממחדלים של מפעילי האוניה, דינה כדין "כח עליון". לטענת הנתבעת, מדובר באוניה ששווקה על ידה כשלוש עונות, ומעולם לא עלה חשד כי אחזקתה לקויה, עד אפשרות כי תעצר בשל תקלה.
הנתבעת טענה בהקשר זה כי היא פעלה כסוכנת נסיעות סבירה, כי לא ניתן היה לצפות את הנזק, ולכן אין לקבוע כי היא התרשלה בתפקידה כסוכנת נסיעות ולהטיל עליה אחריות לנזקי התובעת.
הנתבעת כאמור לא הכחישה כי התגלו נזקים בגוף האוניה כתוצאה מאחזקה לקויה, אך טענה כי אינה יכולה לאשר או לסתור טענותיה של התובעת לגבי תקלות הביוב, השירותים וכיוצ"ב, בהעדר מידע (אם כי בהמשך הכחישה מכל וכל את טענות התובעת באשר לתקלות הנ"ל).
הנתבעת צירפה אסופת פסקי דין, של בתי משפט אחרים, אשר קבעו בקשר להפלגה נשוא כתב התביעה, כי הנתבעת אינה אחראית לנזקי המפליגים.
בדיון שהתקיים בפניי ביום 14.9.08, חזרו הצדדים על טענותיהם.
התובעת העידה על האירועים שחוותה, והציגה תמונות של האוניה בעת נטייתה הצידה, והוסיפה כי אינה מכירה את בעלי האוניה, אלא את איסתא ואת הנתבעת, והם הכתובת לתביעה מבחינתה.
ב"כ הנתבעת טענה כי הנתבעת מצויה בקריסה כלכלית, וכי בעלי האוניה ניתקו איתה קשר. לטענתה, עם קבלת ההודעה על המקרה, ניסתה להכניס את נוסעי האוניה לבתי מלון, אך לא הצליחה, והשתדלה להכניסם לטיסות במהירות, אך בשל ריבוי האנשים, הדבר ארך זמן.
לאחר הדיון, הגישה גם התובעת פסקי דין מטעמה, המבססים לטענתה את חבותה של הנתבעת כסוכנת נסיעות, לנזקיה.
טופס התנאים הכלליים
טופס התנאים הכלליים (להלן- הטופס) שצורף לכתב התביעה, בסעיף 1 בו, מסיר את אחריותה של הנתבעת לתקלות שייגרמו במהלך ההפלגה, ומעביר את כל האחריות אל בעלי וחוכרי האוניה.