ביהמ"ש: "עו"ד קטן", "ילד קטן"- זוטי דברים ולא הוצאת לשון הרע

1.         התובע, עו"ד משה פרדס (להלן: "עו"ד  פרדס" או "התובע") הגיש תביעה על סך 100,000 ש"ח נגד הנתבע פרופ' צבי מליק (להלן:"פרופ' מליק" או "הנתבע") בגין פרסום לשון הרע. (בסעיף 18.1 לכתב התביעה נכתב כי מדובר בסכום של 200,000 ש"ח אך לאחר מכן תוקן סכום התביעה לסך של 100,000 ש"ח).

2.         עו"ד פרדס ייצג לקוחה בשם ד"ר תמר טננבאום במסגרת הליך שימוע, שהתקיים בעניינה באוניברסיטת בר אילן.

3.         פרופ' מליק מכהן כראש מחלקת הוראה בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן.

4.         ביום 19/2/07 נערך שימוע לד"ר טננבאום  בפני הפורום המקיים שימוע באוניברסיטת

בר אילן.

בשימוע נכחו: עו"ד פרדס, ד"ר טננבאום, פרופ' ברייטברט, דיקן הפקולטה למדעי החיים, פרופ' מליק ומזכירת המחלקה.

5.         עו"ד פרדס טען, כי במהלך השימוע, כאשר ניהל דיאלוג עם פרופ' ברייטברט, התפרץ פרופ' מליק לשיחה וכינה אותו: "עו"ד קטן", "ילד קטן" ואף כינה אותו "תולעת".

עו"ד פרדס ביקש מפרופ' מליק להתנצל, אך לטענתו, זה התנצל רק על כך שאמר "תולעת", כאשר הוא חוזר ומדגיש את המילים המזלזלות. עו"ד פרדס טען כי אין מדובר בהתנצלות אמיתית וכנה.

6.         פרופ' מליק שלח מכתב לעו"ד פרדס, הנושא תאריך 18/2/07 (נספח א' לכתב התביעה) ובו נכתב:

"אני חוזר ומתנצל שוב ובכתב, בנוסף להתנצלותי בע"פ מיידית, בפגישה עצמה בפני כל הנוכחים, על הביטוי הפוגע בך, שלא ראוי היה שייאמר על ידי.

אני מצטער מאד על כך מאוד.

הדברים נאמרו בעידנא דריתחא, וודאי שהיה עלי להימנע מדיבורים פוגעים, למרות זאת. אני מתנצל על כך שוב".

7.         בא כוחו של עו"ד פרדס השיב לפרופ' מליק כי אין די בהתנצלות זו ודרש התנצלות בכתב "בפני כל מי שנכח בפגישה, על מנת להקטין את הנזק שנגרם למרשי בקשר להתבטאותך", וכן פיצוי "לצרכי פשרה" על סך 50,000 ש"ח.

8.         פרופ' מליק טען, כי מדובר בתביעת סרק, העושה שימוש לרעה בהליכי משפט.

פרופ' מליק ציין, כי הדברים נאמרו ברגע של חימה וכעס ומתוך סערת רגשות, לאחר שמתחילת ישיבת השימוע קינטר עו"ד פרדס את נציגי האוניברסיטה וביניהם את הנתבע ודיבר אליהם בהתנשאות, בזלזול ובגסות.

מיד לאחר הדברים התנצל פרופ' מליק על דברו ויום לאחר מכן שלח התנצלות כתובה.

9.         פרופ' מליק טען, כי בנסיבות העניין ובעיקר בהקשר הדברים, בהם נאמרו, אין מדובר ב"לשון הרע".

לחלופין - יש לראות בהם משום "מעשה של מה בכך" (כהגדרת המונח בסעיף 4 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] ולפיכך דין התביעה להידחות.

10.        הוגשו תצהירי עדות ראשית בתיק וב"כ הצדדים הסכימו לוותר על החקירות הנגדיות וסיכמו בפני בעל פה.