מועדון כושר שסרב לבטל מינוי חויב לעשות כן ולפצות

לפניי תביעה לתשלום פיצוי בסך 8,776 ש"ח. עילת התביעה היא ביטול הסכם מנוי להשתמש בחדר כושר המופעל ע"י הנתבעת (להלן: "חדר הכושר"). 

רקע

1.         ביום 13/1/08 רכשה התובעת מהנתבעת מנוי להשתמש בחדר הכושר במשך שנתיים (להלן: "ההסכם"). 

2.         למחרת בתאריך 14/1/08 הגיעה התובעת והחלה להתעמל במכשירים. זמן קצר לאחר חשה בסחרחורת קשה. בשל הסחרחורת ביקשה לבטל את העסקה בו במקום, אך הנתבעת סירבה.

3.         ביום 17.1.08 פנתה התובעת לרופאת משפחה, זאת המליצה לה להפסיק את פעילותה במכון הכושר בשל הסחרחורות.

4.         התובעת פנתה במכתב לנתבעת וביקשה לבטל את המנוי, אך זאת לא הגיבה, פניות למכתבים גם לא לאלה שנשלחו ע"י עו"ד התובעת ולמועצה הישראלית לצרכנות.

5.         ביום 26/2/08 התייחסה הנתבעת למכתבי התובעת. וזאת כאמור במכתבה לא הסכימה לבטל את ההתקשרות והסכימה להעברת מנוי או להקפאתו.

6.         עיקרי ההסכם היו:

            א.         התשלום המוסכם היה 199 ש"ח לחודש עבור כל התקופה.

            ב.         "המנוי אינו ניתן לביטול ואין החזר כספי על תקופה מנוי שלא נוצלה"(סעיף 5).

ג.          "התובעת זכאית להקפיא את המנוי לתקופה של עד חודשיים בשנה ללא תוספת תשלום" (סעיף 9).

ד.         "אפשרות לתחנת יציאה כעבור שנה בהשלמת מחיר ל- 242 ש"ח לחודש עבור השנה שחלפה" (תנאים מיוחדים שהוספו בכתב יד).

טענות התובעת

7.         א.         ההסכם סוכל ולכן הנתבעת חייבת להסכים לביטול המנוי ולחדול מלחייבה.

            ב.         מדובר בסעיף מקפח בחוזה אחיד.

ג.          הנתבעת לא קיימה את סעיף 4 לחוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח), התשנ"ד-1994שיש לקבל אישור רפואי בטרם חתימה על המנוי (להלן: "החוק").

ד.         בעברה של הנתבעת דפוס התנהגות חוזר ונשנה, למרות שבנסיבות דומות, היא חויבה בדין. לתמיכה בטענה צורף פסק דינה של כב' סגן הנשיא השופטת נילי מיימון ת"ק 2537/06 גיל שמשון נגד הנתבעת (להלן: "פסה"ד האחר").

תגובת הנתבעת

8.         א.         התובעת הסכימה לתנאי הקבוע בסעיף 5 להסכם נכתב במפורש שלא ניתן יהיה                  לקבל החזר כספי.