פיצויים ללא הוכחת נזק בסך 80,000 ש"ח לעובדת חברת פרטנר שפוטרה לאחר שילדה

1.         לפנינו תביעת התובעת, הגברת אורית לפק כנגד מעבידתה לשעבר, חברת פרטנר תקשורת, (להלן: "החברה") ומר ע.ב. שהיה באותה העת מנהלה הבכיר של התובעת ושימש כמנהל מרכז אגף רכזי אורנג' לשירות ומכירה בחטיבת הלקוחות של החברה.

טענתה המרכזית של התובעת הנה, להרעת תנאי העסקתה והפלייתה לרעה עקב היותה בהריון, לאי השבתה לעבודתה לאחר תום חופשת הלידה ולפיטורין שלא כדין, עקב היותה אם לילד.

הסעדים אותם היא תובעת הנם, החזר פדיון חופשה מלא בגין הוצאתה הכפויה לחופשה במהלך הריונה, פיצוי בגין הפסד השתכרות במהלך תקופת הריונה (עקב הרעת תנאי עבודתה), פיצוי בגין הוצאתה לחופשה כפויה ללא תשלום לאחר תום חופשת הלידה, פיצוי בגין הפסד השתכרות למשך 6 חודשים בשל פיטורין שלא כדין, פיצוי בגין עגמת נפש ופיצויים לדוגמא ו/או פיצויים סטטוטוריים ללא הוכחת נזק לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה התשמ"ח - 1988 (להלן: חוק שוויון הזדמנויות בעבודה").

לטענת החברה, אין קשר בין היותה של התובעת בהריון ולאחר מכן אם לילד, לבין השינויים שחלו בתנאי העסקתה וסיום יחסי העבודה בין הצדדים. השינויים בתנאי העסקתה נבעו משיקולים ענייניים ומקצועיים והם החלו עוד טרם היותה בהריון. ההחלטה על סיום העסקתה אינה קשורה אף היא להיותה אם לילד. החברה עשתה כל שלאל ידה כדי לשלב את התובעת חזרה לעבודתה ללא הועיל.

2.         נעיר, כי התובעת הגישה את כתב התביעה יחד עם תובעת נוספת בשם מלי ביאזי'. שתי התובעות עבדו כמנהלות בחברה. שתיהן טוענת לאפליה במקום עבודתן הן מחמת הריון והן מחמת הורות. טענותיהן מופנות לחברה ומנהליה הבכירים באותה העת - מר איציק אוחנה אשר שימש כמנהל הישיר של שתיהן, מר ב. אשר שימש כמנהל חטיבת הלקוחות בחברה ומר חיים רומנו אשר שימש בתקופה הרלוונטית כסמנכ"ל חטיבת השירות בחברה והיה מודע להתנהלות החברה כלפי התובעות באותה העת.

התובעות שתיהן טוענות טענות משפטיות זהות כאמור, להרעת תנאי עבודתן ופיטוריהן מחמת אפליה, הכל בניגוד להוראות חוק עבודת נשים התשי"ד - 1954 (להלן: "חוק עבודת נשים") וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

יחד עם זאת, מדובר במסכת עובדתית שונה ולכן הוחלט, כי לשם יעילות הדיון, לא לפצל את התביעות בעת שמיעת העדויות, אך פסק דין ינתן בנפרד לכל אחת מהתובעות.

3.         ואלו הן העובדות הרלוונטיות כפי שהן עולות מכתבי הטענות כמו גם מעדויות הצדדים והמסמכים אשר הוגשו לבית הדין:

א.         התובעת עבדה בנתבעת החל מיום 1/11/98 ועד לפיטוריה ביום 13/6/04. תנאי העסקתה הוסדרו בחוזה עבודה אישי.

ב.         הנתבעת הנה חברה בע"מ המספקת שירותי טלפון סלולארי בישראל ובכלל זה שירותי מכירה, שירות תיקונים ושירותים שוטפים. מתן השירותים מתבצע בין היתר במרכזי שירות פרונטאליים - נקודת שירות טכני, מרכזי אורנג' ומרכזי שירות ומכירה.

ג.          הנתבע 2 עבד בתקופה הרלוונטית כמנהל מרכז אגף רכזי אורנג' לשירות ומכירה בחטיבת הלקוחות בחברה. יצויין, כי מאז חודש נובמבר 2005 שימש הנתבע 2 כסגן סמנכ"ל חטיבת הלקוחות בחברה.

ד.         התובעת החלה לעבוד בחברה בתפקיד סגנית מנהל מרכז אורנג' בקניון מלחה בירושלים, (להלן: "מרכז אורנג'"). מנהל מרכז אורנג' באותה העת היה מר איציק אוחנה.

ה.         אין חולק, כי התובעת מילאה את תפקידה האמור בהצלחה ובחודש נובמבר 2000 קודמה לתפקיד מנהלת מרכז אורנג'.

ו.          בחודש ספטמבר 2001 קודמה התובעת והחלה לנהל את מרכז שירותי ומכירה "הבירה", (להלן: "מרכז הבירה"). התובעת החליפה בתפקידה  זה את מר אוחנה, אשר קודם לתפקיד ניהול מרחב ירושלים.

ז.          בתפקידה כמנהלת מרכז הבירה השתכרה התובעת שכר בסיס בסך של 9068 ש"ח בתוספת עמלות בשיעור משתנה. כן קיבלה רכב צמוד מהחברה.

ח.         בחודש 3/03 גילתה התובעת שהיא בהריון (בשבוע השישי).

ט.         ביום 30/4/2003 סיימה התובעת את תפקידה כמנהלת מרכז הבירה ויצאה לחופשה. קיימת מחלוקת בין הצדדים בנוגע לידיעה כי התובעת בהריון ולהסכמתה של התובעת ליציאה לחופשה ללא תשלום.

י.          ביום 1/5/03 נפגשה התובעת עם סמנכ"ל חטיבת השירות בחברה, מר חיים רומנו, והודיעה לו לראשונה על היותה בהריון. יצויין, כי במהלך ניהול ההליכים בתיק שימש מר חיים רומנו כסמנכ"ל החברה.

יא.        התובעת המשיכה לשהות בחופשה ללא תשלום עד ליום 1/6/03.