תח"ת
בית המשפט לתעבורה ירושלים
|
110-08
01/07/2008
|
בפני השופט:
אברהם טננבוים
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל ע"י יחידת התביעות של משרד התחבורה עו"ד ניר אבירם
|
הנתבע:
1. מוניות קניון מעלה אדומים בע"מ 2. יחזקאל ישראל
|
גזר דין |
השאלה בקליפת האגוז - האם ניתן להחליט על "מחיר אחיד"?
1. מנהג ישנו במקומותינו (במיוחד בישובים קטנים) על פיו קובעת תחנת מוניות מיוזמתה 'מחיר אחיד' לכל נסיעה בתוך הישוב, וזאת ללא הפעלת מונה. האם ניתן לעשות זאת? המקרה שלפנינו ידגים. תחנות במעלה אדומים ביקשו סכום של 13 ש"ח לכל נסיעה בתוך מעלה אדומים מבלי קשר לאורכה וללא הפעלת מונה.
2. והתשובה לא ולא משום שהדבר נוגד את הדין וההיגיון. אולם, יכולה תחנה להחליט על מחיר
מקסימלי
אותו תגבה. דהיינו, יכולה התחנה להכריז כי תפעיל את המונה בכל נסיעה אך תפסיק אותו לאחר שיגיע לכ - 13 ש"ח, או כי תינתן הנחה עד לסכום זה, וזאת יכולה היא לעשות והדבר חוקי.
והכל כפי שיוסבר ויפורט.
העובדות והכרעת הדין
3. מוניות קניון מעלה אדומים בע"מ (להלן: "הנאשמת 1" או "החברה"), הינה חברה רשומה בישראל בבעלותו הפרטית והנהלתו של מר יחזקאל ישראל (להלן: "הנאשם 2" או "יחזקאל"). מלבד היותו הבעלים והמנהל של החברה, הרי מר יחזקאל החזיק בתקופה הרלוונטית מס' מוניות בחזקתו כולל במונית מ.ר 56-773-25 (להלן: "המונית"), בעלת רישיון הסעה להפעלתה שמספרו 20339.
4. מר יחזקאל הואשם כי בתאריך 27/4/06, בשעה 11:08 או בסמוך לכך, הסיע במונית, באזור מעלה אדומים את מר שרון חסיד, פקח סמוי של משרד התחבורה (להלן: "הפקח") במונית שבבעלותו וגבה ממנו בעבור הנסיעה סך של 13 ש"ח ללא הפעלת מונה.
5. העבירה המיוחסת לנאשם היא של אי הפעלת מונה, עבירה לפי סעיף 4 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעה באוטובוסים ובמוניות) תשל"ד-1974 (להלן: "צו הפיקוח"), בזיקה לתקנה 510(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: "התקנות"). וכן עבירה לפי סעיף 39ב לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח-1957 (להלן: "חוק הפיקוח").
6. בלשון פשוטה הואשם מר יחזקאל בעבירות על פי שני סעיפים. ראשית הואשם בתור נהג המונית שהסיע נוסע ולא הפעיל מונה, משום שהמדינה טענה שהוא היה הנהג בפועל. שנית הואשם כמנהל התחנה בכך שהתיר ועודד לנהגים לנסוע ללא הפעלת מונה.
7. מר יחזקאל הכחיש את שני הסעיפים. הוא טען כי לא הוא נהג את המונית אלא אחר. בנוסף טען, כי כמנהל התחנה אין לו אחריות על הנהגים והוא מורה להם להפעיל מונה בכל נסיעה. והיה אם אלו אינם מפעילים מונה, הרי נעשה הדבר בלא אישורו ובלא ידיעתו וכמובן בניגוד לדעתו.
8. בהכרעת הדין נדחו שתי טענותיו. ראשית נקבע כי הוא הוא היה הנהג ולא אחר. ובכל מקרה אחראי הוא כמחזיק המונית משום שלא הוכיח כי אחר נהג. שנית נקבע כי החברה לא רק שעודדה את הנהגים לקחת מחיר קבוע ללא הפעלת מונה, אלא אף פרסמה זאת ברבים. אשר על כן נותר לנו לדון כעת בגזר הדין.
9. לצורך כך, נדון ראשית בפרקטיקה שנהגה ואולי נוהגת במקומות אחרים, באי האפשרות לקבלה, וממילא נגיע לעונש ההולם.
מדיניות התחנה ויתרונותיה
10. למען הסדר הטוב נבהיר את המצב החוקי. כאשר נוסע עולה למונית על בעל המונית להפעיל מונה. פעולת המונה מתבצעת בהתאמה לקבוע בתקנות. ולפיכך פעולה זו מחוייבת ע"פ דין וחריגה ממנה אסורה בהחלט. הכלל הוא שתמיד יש להפעיל מונה בנסיעה עירונית, נקודה (בנסיעות בינעירוניות יש לפעמים לוחות מחירים שנקבעו על ידי משרד התחבורה).
11. בעיית 'המחיר האחיד' ואי הפעלת מונה בשירותי הסעה במוניות מתמקדת באזורי אכלוס קטנים ועם זאת ניתן לראותה לעיתים גם באזורים גדולים. קרי, בנסיעות בתוך האיזור ולפעמים נסיעות ספציפיות בקווים מוגדרים, מבקשים הנהגים "מחיר אחיד". קרי, הנוסע ישלם סכום אחד ומוגדר בין אם נסע מרחק גדול יותר או קטן יותר מהמרחק שבו היה מחוייב בדיוק ב'מחיר האחיד'. בעלי המוניות טוענים כי המטרה היא לעזור לנוסע ולא להקשות עליו. אשר על כן מבקשים הם מחיר אחיד. יתר על כן, בדרך כלל מחיר אחיד זה אף מפורסם וידוע מראש לציבור המשתמשים בשירותי ההסעה במוניות.
12. היתרונות במחיר אחיד במקום הפעלת מונה ברורים הם. גביית מחירים קבועים יוצרת וודאות אצל קהל הנוסעים ונעדרת חשש לרמאויות. יתרה מזאת, לטענת הנהגים, מחיר קבוע זה הוא לרוב נמוך יותר ממה שהיה משלם הנוסע אלמלא ההסדר הנ"ל. במקרה שלפנינו משלם הנוסע 13 ש"ח ולטענת הנהגים, מחיר זה נמוך כמעט תמיד ממה שהיה משלם עם היה המונה מופעל.
אי אפשרות לקבל התנהגות לא חוקית זו
13. אולם אין אפשרות לקבל טענות אלו. לא בכדי קבע מחוקק המשנה הוראה בדבר חובת הפעלת מונה ומספר סיבות לכך. ראשית,לא ייתכן כי נהגי מוניות ו\או תחנות מוניות יקבעו על דעת עצמם מחירי נסיעות ללא כל בקרה, שהרי זו תפקידו של המחוקק.
14. שנית, בהפעלת המונה מובטח לנוסע כי לא ייגבו ממנו מחיר נסיעה הגבוה מהקבוע בתקנות. בכך המונה משמש כמעיין מפקח למניעת גביית מחירים מופקעים. נכון הוא שבמקרים רבים מרוויח הנוסע אם 'המחיר האחיד' נמוך מהמחיר שהיה מראה המונה. אך יש גם מקרים הפוכים והנוסע לא יכול לבקר זאת.