הפקעת זכאות לקצבת שאירים או תלויים מאלמנה שחיה עם ידוע בציבור

השופט יגאל פליטמן:

1.         האם יש להפלות ולהבדיל, לעניין הפקעת הזכאות לקצבת תלויים או שאירים, בין אלמנה שנישאה בטקס דתי לבין אלמנה אשר הקימה את ביתה מחדש במשותף עם בן זוגה לחיים הידוע בציבור תוך גידול ילדיהם המשותפים - זו השאלה העומדת לפתחנו בערעור זה.

            מכיוון שבשני הערעורים שלפנינו מתעוררות שאלות דומות, החלטנו לאחד את הדיון בהם, כאמור בהוראת תקנה 120 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב -1991.

הרקע העובדתי בקצירת האומר:

2.         תיק עב"ל 686/05 :

            המשיבה בתיק זה התאלמנה מבעלה ביום 27.10.76. החל ממועד זה החלה האחרונה לקבל קצבת תלויים מהמוסד לביטוח לאומי (להלן:" המוסד").

            בשנת 1997 עברה המשיבה (להלן:" הגב' בוארון פינק") לגור עם מר צחי פינק, בן זוגה לחיים (להלן:" מר פינק"), בתחילה במשך כשנה בדירה שכורה ובהמשך, במהלך שנת 1998, בדירה שהשניים רכשו במשותף בראשון לציון (כאמור בהודעתה לחוקר המוסד מיום 28.3.04). הגב' בוארון פינק הוסיפה לשם משפחתה את שם משפחת בן זוגה לחיים לפני כחמש שנים.

            ממערכת יחסים זו נולדו לבני הזוג שני ילדים - בן, ביום 14.7.99, ובת, ביום 21.8.03.

במענה לשאלות חוקר המוסד השיבה הגב' בוארון פינק כי היא ובן זוגה מנהלים חשבון בנק משותף, כל הוצאותיהם והכנסותיהם משותפות וכי הם חיים יחד לכל דבר ועניין. עוד טענה הגב' בוארון פינק כי היא ובן זוגה ערכו הסכם ממון באמצעות עורך דין. הגב בוארון פינק מסרה כי היא לא התחתנה עם מר פינק מאחר ולא הרגישה בטוחה, נוכח היות מר פינק צעיר ממנה בכחמש וחצי שנים, אולם לפני כחמש שנים ערכו בני הזוג "מסיבה לחברים כמו חתונה".

עוד מסרה הגב' פינק כי החל ממועד לידת ביתה בשנת 2003 היא אינה עובדת.

ביום 16.5.04 הודיע המוסד לגב' בוארון פינק כי לאור המידע שהתקבל בידיהם, לפיו נולדו לגב' בוארון פינק שני ילדים מבן זוגה לחיים הידוע בציבור, רואה בה המוסד כאישה נשואה ולפיכך פוקעת זכאותה לקצבת תלויים וקמה לה תחתיה הזכאות למענק.

תיק עב"ל 602/05:

המשיבה בתיק זה (להלן:" הגב' קריב") התאלמנה מבעלה ביום 15.7.98. כאלמנה קיבלה האחרונה מהמוסד קצבת שאירים. הגב' קריב מתגוררת עם בן זוגה לחיים, מר אליעזר לביא (להלן:" מר לביא"), בביתו שבקיבוץ עין השופט (להלן:" הקיבוץ") כידועה בציבור שלו.

ביום 1.8.02 חתמו בני הזוג והקיבוץ הסכם, בין היתר, מאחר ובני הזוג היו מעוניינים להסדיר את מכלול הזכויות והחובות ההדדיים הנובעים ממגורי הגב' קריב בקיבוץ (להלן:" הסכם בני הזוג"). בהסכם זה עוגנה עובדת תמיכתו הכלכלית המובהקת של מר לביא בגב' קריב. בין היתר נקבע בהסכם כי כל ענייניה הכלכליים של הגב' קריב ינוהלו באמצעות תקציבו האישי של מר לביא. נקבע כי מר לביא יהא אחראי כלפי הקיבוץ לכל התחייבויות הגב' קריב מכוח ההסכם וכי הקיבוץ יוכל לחייב את תקציבו האישי של מר לביא בגין כל התחשבנות עם הגב' קריב (וראה סעיפים 7.1. ו - 17 להסכם בני הזוג).

            ביום 24.2.05 הודיע המוסד לגב' קריב, במכתב, על שלילת קצבת השאירים למפרע החל מיום 1.8.02, הוא מועד חתימת ההסכם האמור, מאחר והמוסד רואה בה כידועה בציבור של מר לביא, ועל הזכאות למענק, אשר קמה לגב' קריב במקום קצבת השאירים.

קביעות בתי הדין קמא:

3.         בתי הדין האזוריים קיבלו את ערעורן של הידועות בציבור (השופטת עליה פוגל, בית הדין לאזורי בת"א - יפו; בל 4666/04, השופטת אורית יעקובס, בית הדין האזורי בנצרת; בל 1501/05) בקובעם כי משהמחוקק לא קבע מפורשות את עובדת פקיעת זכאותה של אלמנה לקצבת תלויים או שאירים עם הפיכתה לידועתו בציבור של גבר אחר, להבדיל ממצב בו נישאה מחדש, הרי שלא ניתן להרחיב את הוראות הסעיפים הקבועים בחוק גם על ידועה בציבור.

בית הדין האזורי בנצרת קבע בפסק דינו, בעניינה של הגב' קריב, כי הגם שבמקרה זה יש לכאורה מועד שיכול להיחשב כמועד בו התחילו ה"נישואין" בין הגב' קריב לבין מר לביא, הוא מועד חתימת הסכם בני הזוג עם הקיבוץ, הרי שאין בכך בכדי לרפא את יתר ה"חללים" שנותרו בסעיף בחוק אשר אינם מתייחסים מפורשות לידועה בציבור.

4. טענות הצדדים בשני הערעורים: