המידע המשפטי שחשוב לדעת – ישירות למייל שלכם!
הצטרפו לניוזלטר וקבלו את כל מה שחם בעולם המשפט
עדכונים, פסקי דין חשובים וניתוחים מקצועיים, לפני כולם.
זה הזמן להצטרף לרשימת התפוצה
במשלוח הטופס אני מסכים לקבל לכתובת המייל שלי פרסומות ועדכונים מאתר פסק דין
רוב המרצים במכללות מעבירים קורסים מגבילים באוני'
ההצלחה במבחן תלויה בכמה התכונן הסטודנט למבחן ואין קשר ישיר ללימודים במכללה או באוניברסיטה. המטרה של הלשכה היא ברורה כמו שהצהירו עליה כל הזמן לנסות לצמצם את מספר עורכי הדיו בישראל, וזאת אחרי שהם קיבלו את התעודה. אני מוכן שישנו את השיטה, אבל האם יו"ר הלשכה או חבריו יעשו את אותו המבחן?במכללות לומדים כדי לעבור את בחינות הלישכה
לצערי ומהכרותי חברים שלמדו לא באוניברסיטה ניכרת דרך הלימוד במכללות ככזו ששמה לה למטרה לעבור את בחינות הלישכה שבעיקרן אינן עוסקות במהות. לעומת זאת באוניברסיטאות לומדים את המהות ומבחני הלישכה אינם על סדר היום כלל אלא לבסוף הסטודנט צריך ללמוד אליהן בעצמו. לאור זאת התוצאות מדברות בעד עצמן. אוסיף ואומר שאם ננתח את הציונים של הבוגרים הדבר יוכיח זאת גם בציון הממוצע של קבוצות בוגרי האוניברסיטה מול בוגרי המכללות.אחוז הנכשלים הגבוה
זה לא שרמת המכללות נמוכה, אלא שהן מקבלות ללימודים כל מי שנשמה באפו.לימודים בחו"ל...
אחוז הלומדים במכללות גבוה יותר מאחוז הלומדים באונברסיטאות ולכן פרופורציונאלית לכך נראה על פניו שאחוז "הנכשלים" מהמכללות גבוה יותר. כמי שלמדה בחו"ל אני יכולה להגיד בוודאות שיש ללומדים בחו"ל את כל הסיבות להצליח פחות בבחינות הלשכה מאשר לאלה שלמדו בישראל- מה שסטודנטים לומדים במשך 3 שנים אנחנו הינו צריכים ללמוד בחודשיים, ולמרות זאת הצלחנו לא רע! אחוז הנכשלים הגבוה לא מעיד על רמת מוסדות הלימוד אלא על כך שהבחינה מיותרת! יש לבחון דרכים אחרות לבדיקת ידע במשפטים. ההתתייחסות השלילית למכללות- מקוממת! מי שלמד שם יודע כמה קשה ללמוד במכללה. אני חושבת שכל תלמידי המכללות והנהלת המכללות צריכים לקום ולהשמיע קולם לטענות המקוממות הללו.המכללות - תעשיית היצף עו"ד בשיטת הסרט הנע
המכללות הן עסק כלכלי לכל דבר. משלמות משכורות למנהלים ולמרצים ונותנות כיבודים לפונקציונרים. כל מה שנדרש כדי לפתוח מכללה הוא : לוח ומרצה. זה לא כמו לימודי רפואה או מקצועות אחרים שצריך מעבדות והשקעות בסטודנטים. כאן באותה כיתה - כל תלמיד שנוסף הוא הכנסה נוספת . התוצאה היא כי מקצוע עריכת הדין ירד לזנות, , ואין להפריד זאת גם מהזילות שנגרמה גם לשיפוט, שהרי עורכי הדין הצעירים האלה שלא מצליחים להתפרנס- פונים גם לשיפוט- וכך גם נראית הרמה של בתי המשפט....לקרוא את הנתונים נכון.
1. 33% שנגשו בשנית רק משום שרבים מהם נכשלו במועד הקודם. 2.סטטיסטית אין הבדל מהותי בין ציוני בוגרי האוניברסטאות למכללות ולא ניתן לאמר כי בוגר אוניברסטה שקיבל בממוצע ציון 71 שונה מוהותית מהממוצע של כלל הנבחנים שעמד על 64. שזהו סה"כ 6 נקודות מעל ציון המעבר= סטיה של כ- 10%. לא הישג שיש להתהדר בו או המצביע על הישג יוצא דופן על רק על יכולות בינוניות. ואם נשווה לממוצע של המכללות כמרכז הבין תחומי או למכללה למנהל שם הפער בנקודות מתתמצם מאוד וסטיסטית אינו מעיד על הבדל משמעותי. 3. גם אם נעו כי ההישגים של בוגרי האוניברסיטה גבוהים יותר בל נשכח א. שכל המוסדות האלה מפוקחים ואין הבדל בתואר שמעניקים ב. אוכלוסית האונברסטאות נבחרת ונעשית לאחר סינון על פי הישגים בפסיכומטרי- מכאן אולי קיימת הטיה מעלה של ההישגים ג. ובל נשכח כי הבחינה של הלישכה אינה למעשה בוחנת כלל את הנושאים הנלמדים לקראת התואר. הבחינה עניינה פרוצדורה בעוד שבלימודים העיקר הוא הדין המוהותי.הצפת המקצוע.
יש להכניס את מקצוע האנגלית ברמא גבוה מאוד, כי ברוב פסקי דין העליון מביאים משפט משוה, מצטטים אנגלית, לכן אין סיבא שלא יבחנו באנגלית. לא יתכן שעו"ד שפת האנגלית שלו ברמה בי"ס תיכון, זה לא נכון זה מוריד רמת המקצוע. אם נדע שיש צורך לנתח פס"ד זר, נדע גם יותר עריכת דין.אין קשר למכללות - הטובים עוברים הפחות טובים לא
ולטעמי המטרה היא אכן סינון וכל עו"ד חושב כךלפני שלוחצים "כן" כמה פרמטרים שחובה להתחשב בהם.
במכללות לומדים הרבה אנשים בעלי מקצוע בגיל מבוגר, אנשי משפחה וכדומה. יש יותר מכללות מאוניברסיטאות אז ברור שיהיו יותר נכשלים. כדי להיות עו"ד - המוח שלך אמור להיות מתוכנת לזה לא משנה היכן תלמד.אין שום קשר....
הבעיה ופתרונה נמצאים בידי לשכת עוה"ד בירושלים , בעיקר בתחום הארגון הלוגיסטי של המבחנים .....תגידו לי !!!! ראיתם את האולמות בגני התערוכי ?,,,,אלה לא אולמות אלא סככות .....ספרתם את כמות הנבחנים בסככה כזו ?.....קארתם את השאלות ?... נו באמת !!! הניסוח הוא גרוע וגם מטעה .....שמעתם כמה רעש יש בסככה לאורך כלשעות המבחן ????