המידע המשפטי שחשוב לדעת – ישירות למייל שלכם!
הצטרפו לניוזלטר וקבלו את כל מה שחם בעולם המשפט
עדכונים, פסקי דין חשובים וניתוחים מקצועיים, לפני כולם.
זה הזמן להצטרף לרשימת התפוצה
במשלוח הטופס אני מסכים לקבל לכתובת המייל שלי פרסומות ועדכונים מאתר פסק דין
בחינות הלשכה אינן מבטאות התאמה למקצוע
כמרצה וכעו"ד אני מתנגדת לבחינה האמריקאית. זו דרך קלוקלת שאינה מצביעה על התאמה, חשיבה וכתיבה משפטית, דרך שגילדת עורכי הדין מנסה לשמור לעצמה על השמנת. אחרי הכל בעידן האינטרנט הצעירים משאירים אותנו מאחור. יש לבחון את המתמחים בתחום בו התמחו, בחנו אותם בכתב, בע"פ, תנו להם קייס, אך העריכום בתחום הספציפי. בעבר הרחוק הבחינות היו בע"פ בלבד ובתחום ההתמחות הספציפי. הצעת יעול: שכל עורכי הדין כולל המתנגדים לקיום המכללות יתכבדו ויישבו לבחינה זו, ומי שיעבור אותה בציון חמישים בלבד שיתאפשר לו להמשיך במקצוע. מי האשמים לזילות המקצוע, ריבוי המכללות, או אופן ההתמחות? האם לא מחובתם ומתפקידם, מוסרית חברתית ומקצועית של המאמנים לעשות את עבודתם כראוי ולהכשיר את המתמחים באופן רציני? ונאמר רבות "בשבחה" של תקופת ההתמחות. בואו לא נטיל רפש על המכללות, על הצעירים וכו. יש לעשות שידוד מערכות וחשיבה מחדש ולא ע"י הארכת ההתמחות או בחינה אמריקאית. שומו שמים והאזיני ארץ!מתמחים הופכים לתיילנדים של החברה הישראלית. לא רבים באמת יוצאים נשכרים ואני אחת מהמאושרים דווקא בגין אישיותו הנפלאה של המאמן שלי.בודק יכולת שינון, ויכולת לחיות חודשיים ללא משכורת
זה הכל, לא מעבר לכך. אין לאף אחד מושג אם אני עו"ד טובה. על אף שעברתי בציון 87 במבחן הלקוי הזה (כל הטעויות שלי היו בשאלות הבעייתיות שהוגשו בגינן השגות)למלאכי מרידור
כל מילה בסלע,אין הגדרה טובה יותר מזו,המבחן מזלזל ברמת האינטלגנציה של הנבחנים שהם עורכי דין לעתיד,המטרה -הכשלה ,חברים ,האם גוף כמו הלשכה יכול להרשות לעצמו לפרסם בחינה כזו?התנסחות לא נכונה,תשובות שלא קיימות בשאלה,יותר מתשובה אחת,,האם פסיקת עליון לא מחייבת את הלישכה?? תעודת העניות היא בראש ובראשונה ללישכה שלא בדקו את הבחינה לפני הגשתה,ואם בחובבנות עסקינן הרי שלפניכם התוצאות, חברים לא להרפות,אנו פגועים,מרומים,ניזוקים,יש מקום להילחם,יש מקום ששר המשפטים הנכבד מר יעקב נאמן אולי יואיל בטובו ,לפנים משורת הדין,לבדוק את הבחינה ואולי שייעשה כאן הצדק?בחינות לתוכים...
בקצרה, בחינות הלשכה אינן משקפות ידע משפטי אמיתי, חשיבה משפטית, יכולות ניתוח והבנה וכיו"ב. הבחינות בודקות את יכולת הנבחן לשבת וללמוד סעיפי פרוצדורה (99% מהחומר) ולזכור אותם. ההצעות שהיו במהלך השנים האחרונות לכלול חומר מהותי ושאלות פתוחות מהותיות הן ראויות.כבוד השופטת דורנר: מתכונת זו מחייבת הגדרה ברורה
כבוד השופטת (בדימוס) דורנר דליה, בבג"צ "אמיר" (10455/02 בועז אלכסנדר אמיר נ' לשכת עורכי הדין): "בחינת ההתמחות דורשת מן הנבחנים להעמיס על זיכרונם חומר רב היקף, שחלק ניכר מתוכו טכני, שבחיי המעשה גם עורכי-דין מנוסים דולים אותו מן הכתובים. מתכונת זו מחייבת הגדרה ברורה של נושאי הבחינה ומתן פירוש דווקני לנושאים שהגדרתם עמומה."כבוד השופט: א' רובינשטיין
בית המשפט העליון (מפי כב' השופט א' רובינשטיין) בפרשת לוי (בפסקה ג(2)) בבג"צ לוי (6250/05 איציק לוי נ' לשכת עורכי הדין) : "שאלות איזוטריות שלעתים אין התשובה עליהן ברורה דיה, או קשות באופן בולט כך שמתי מעט יוכלו להשיב עליהן, עלולות להחטיא את המטרה גם אם מצויות הן בגדר הסמכות".בחינות הלשכה
לדעתי בחינות הלשכה לא בודקות התאמה למקצועלא בודק התאמה בווודאי לא יכולת לטעון בנימוס ובכבוד
לי אישית נמאס מבעלי רשיון ערכית דין הטוענים בביהמ"ש בגסות בחוסר נימוס בחוסר כבוד ובעברית עילגת להחרידזו השאלה?
הכבוד, המעמד, היחס מהציבור וגם בינינו לבין עצמנו, החשיבות והרמה לא נקבעים בבחינה ולא צנחו בגללה, גם לא יינצלו בזכותה. עורכי הדין והלשכה הביאו את המקצוע למקומו הנוכחי, הבחינה היא לכל היותר כלי לנסות לצמצם את אחוזי הגידול בכמות עורכי הדין החדשים, שכבר מזמן לא מובן למה הם מתעקשים לנהור למקצוע...כשמבנה הבחינה יכלול בתוכו שאלות של ניתוח תושג מטרה
סימנתי כן כי לא הייתה אופציה אמצעית וכי אני בד"כ בן אדם חיובי אבל זה כן ולא ואסביר; מבחינת מסת החומר הנלמד זה אכן לא קל ועושה סלקציה אם כי לא מספיקה, בבחינות חסר מבדק של כושר ביטוי,יצירתיות, ניתוח, אוצר מילים ואיך שלא תקראו לזה הדברים שעושים אותנו מתורבתים,אדיבים ושנונים, לטעמי עו"ד צריך להיות שנון ולא סתם אלא חד ומדוייק, מבריק עם מוח אנליטי ויצירתיוחוש הומור שאף פעם לא מזיק כי אם לא כך אין צורך בו הוא יכול להזיק יותר מאשר להועיל.