תקנות הנכים (כללים להכרת אדם כאינו מסוגל להשתכר למחייתו ולהכרת הכנסה כדי מחיה), תשי"ג-1953

תקנות הנכים (כללים להכרת אדם כאינו מסוגל להשתכר למחייתו ולהכרת הכנסה כדי מחיה), תשי"ג-1953 1
בתוקף סמכותי לפי הסעיפים 1 ו-29 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תש"ט-1949, אני מתקין תקנות אלה:
1. אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו
אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו, הוא אחד מאלה:
(1) לגבי תגמולים לנכה, בעד הורה או בעד אח -
((I עולה כמשמעותו בחוק השבות, תש"י-1950, תוך שנה ראשונה מבואו ארצה, או
((II אשה, שהיא אם לילד הזקוק לטיפולה האישי, כל זמן שאין לשלול ממנו טיפול זה, או
((III אשה הגרה יחד עם בן-זוגה, אשר אינה עוסקת בעבודות-חוץ אלא רק במשק -בית, ולה שני ילדים הגרים אתה ואינם עומדים ברשות עצמם, או
((IV אשה שאינה גרה יחד עם בן-זוגה, ולה ילד הגר אתה ואינו עומד ברשות עצמו, או
((V אלמן ולו ילד הגר אתו ואינו עומד ברשות עצמו, או
((VI בעל לאשה שמחמת נכות או מחלה אינה מסוגלת לטפל בילדיה ובמשק-ביתה ולהם ילד הגר אתם ואינו עומד ברשות עצמו או
((VII חייל משוחרר, תוך ששה חדשים משחרורו משירותו הסדיר, או
((VIII תלמיד בבית-ספר לחינוך תיכוני, מקצועי או להשכלה גבוהה, בגיל של לא יותר מ-24 שנים, תוך 4 השנים הראשונות ללימודיו בבית-ספר כאמור;
(2) לגבי תגמולים בעד הורה -
((I ילדו הגר בקביעות בארץ שחוקיה מונעים אותו לתמוך בהוריו, או
((II ילדו המשרת בשירות סדיר וההורה אינו מקבל מהאוצר כל תמיכה עקב שירותו של אותו ילד;
(3) לגבי תגמולים בעד אח -
((I אחיו של נכה ואותו אח גר בקביעות בארץ שחוקיה מונעים אותו לתמוך באח שבעדו תובעים תגמולים, או
((II אחיו של נכה ואותו אח משרת בשירות סדיר והאח שבעדו תובעים תגמולים אינו מקבל מהאוצר כל תמיכה עקב שירותו של אותו אח.
2. הכנסה כדי מחיה (תיקון: תשל"ו) התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: