תקנות ההתגוננות האזרחית (התנהגות במקומות ציבוריים), תשי"ז-1956

תקנות ההתגוננות האזרחית (התנהגות במקומות ציבוריים), תשי"ז-1956 1
בתוקף סמכותי לפי סעיף 27(ג) לחוק ההתגוננות האזרחית, תשי"א-1951, אני מתקין תקנות אלה:
1. הגדרות
בתקנות אלה -
"מקום ציבורי" - רחוב, לרבות כלי-רכב הנמצא ברחוב, בית-קפה, תיאטרון, בית-קולנוע או כל מקום אחר המשמש או המיועד לשמש כמקום-התקהלות לאנשים, וכן מקום שהותקן בו צופר;
"אות-אזעקה" - אות שנקבע על ידי הגא כאות-אזעקה;
"אות-ארגעה" - אות שנקבע על ידי הגא כאות-ארגעה;
"מקלט" - לרבות מקלט ציבורי או מחסה ציבורי;
"צופר" - לרבות כל כלי שבו אפשר להשמיע קול.
2. התנהגות במקום ציבורי (תיקון: תשמ"ו)
משנשמע אות-אזעקה, או בשעת התקפה, או אם ניתנה הוראה מטעם חבר הג"א בתפקיד, חייב כל אדם שאינו בתפקיד הגא הנמצא במקום ציבורי, להיכנס מיד למיקלט הקרוב ביותר למקום-הימצאו, ובאין מקלט בקרבתו - לכל בנין המצוי בקרבתו, ולא לצאת מהמקלט או מהבנין כל עוד לא ניתן אות-ארגעה או הוראה מטעם חבר הג"א בתפקיד.
3. איסור התקהלות
(א) אסור להיקהל במקום ציבורי שנפגע בשעת התקפה.
(ב) משננקטו פעולות הגא במקום שנפגע כאמור, לא ישתתף אדם בפעולות-הצלה או בכל פעולה אחרת באותו מקום, אלא אם הורה על כך חבר הגא בתפקיד.
4. הפעלת צופר
לא יפעיל אדם צופר במקום ציבורי בתקופת קרבות או תמרוני הגא, אלא אם נקבעה הוראה על כך בכל דין ובהתאם לאותה הוראה או לשם מתן אות-אזעקה או אות-ארגעה בהתאם לסידורים שקבעו ראש הגא או מפקד הגא מחוזי הנוגע בדבר.
_________________________________
1 ק"ת תשי"ז, 346; תשמ"ו, 518. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: