חוק שירותי תיירות, תשל"ו-1976

חוק שירותי תיירות, תשל"ו-1976 1
פרק א': פרשנות
1. הגדרות (תיקון: תשמ"ז, תשנ"ט, תשס"ב)
בחוק זה -
"בית-מלון" - לרבות פנסיון, בית מרגוע, בית אירוח וכל מקום כיוצא באלה שבו מספקים או מציעים לספק, בתמורה, שירותי לינה לתשעה אנשים או יותר בעת ובעונה אחת;
"חוק זה" - לרבות תקנות שהותקנו לפיו;
"חניון" - שטח שהוכשר ללינה בתנאי שדה שבו מספקים או מציעים לספק, בתמורה, שירותי לינה לתשעה אנשים או יותר בעת ובעונה אחת;
"סיור" - בין במסלול קבוע ובין במסלול שאינו קבוע, לרבות טיול ולמעט הסעה של נוסעים ממקום למקום בקו נסיעה קבוע ו"ארגון סיור" - לרבות ביצוע סיור והצעה או הסכמה לבצעו.
"שירותי סוכנות נסיעות" - כל אחד מאלה:
(1) ארגון ומכירה של סיור לישראל או למדינות חוץ או הזמנת שירותים לצורכי סיור כאמור;
(2) הזמנה או מכירה של כרטיסי נסיעה או שוברי נסיעה אל מחוץ לישראל, למעט הזמנה או מכירה כאמור, אף אם היא כוללת הזמנת שירותי לינה בבתי מלון, המבוצעת ישירות בחברת תעופה;
(3) הזמנת שירותי לינה בבתי מלון בישראל או מחוץ לישראל;
(4) טיפול בהשגת אשרות כניסה, שהייה או יציאה לצורכי סיור או נסיעה כאמור;
(5) מתן ייעוץ מקצועי בכל ענין כאמור בפסקאות (1) עד (4).
"השר" - שר התיירות;
"תייר חוץ" - מי שנכנס לישראל ויושב בה על-פי רשיון לישיבת ביקור או לישיבת מעבר, כמשמעותם בחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, או על-פי צו או היתר שניתן מכוח סעיף 17 לחוק האמור.
פרק ב': הסדר שירותי תיירות
2. שירותי תיירות - מה הם (תיקון: תשמ"ז, תשנ"ח, תשנ"ט)
אלה שירותי תיירות:
(1) בית-מלון, לרבות שירות הניתן בו ועסק הנמצא בתחומו ומיועד בעיקר לאורחיו; התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: