חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות, התשס"ח-2008

חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות, התשס"ח-2008 1
1. מטרה
מטרתו של חוק זה לקבוע את זכותו של קטין נפגע עבירת מין או אלימות לקבלת סיוע ראשוני במרכז סיוע אשר יוחד לעניין זה.
2. הגדרות (תיקון תשע"א, מס' 2 תשע"ב)
בחוק זה -
"הוועדה" ועדה מוועדות הכנסת שהנושא נמצא בתחום סמכויותיה, כפי שתקבע ועדת הכנסת;
"חוקר ילדים" - כמשמעותו בחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו-1955 ((להלן - חוק הגנת ילדים);
"מרכז סיוע" - מרכז סיוע שהוקם לפי הוראות סעיף 4;
"נפגע עבירה" - מי שנפגע במישרין מעבירה;
"עבירת מין או אלימות" - עבירה מן העבירות המנויות בתוספת לחוק הגנת ילדים, או בסעיף 368ד(ח) לחוק העונשין, התשל"ז-1977;
"השר" - שר הרווחה והשירותים החברתיים.
3. סיוע ראשוני לקטין נפגע עבירת מין או אלימות (תיקון תשע"א)
(א) קטין נפגע עבירת מין או אלימות זכאי לקבל סיוע ראשוני במרכזי סיוע אשר יוחדו לעניין זה.
(ב) במרכזי סיוע יינתן סיוע ראשוני בהתאם לצורכי הקטין בעניינים אלה:
(1) אבחון וטיפול רפואי;
(2) אבחון וטיפול נפשי;
(3) מילוי צרכים גופניים מידיים, לרבות מזון וביגוד;
(4) פגישה עם חוקר ילדים, חוקר משטרה, עובד סוציאלי שמונה לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 או גורם מוסמך אחר, לשם הפעלת סמכויות חקירה וטיפול, לפי העניין;
(5) הפניה לשירותי סיוע, בין שהם ניתנים על ידי המדינה ובין שהם ניתנים על ידי גופים לא ממשלתיים, לרבות לשם קבלת ייעוץ משפטי, מדור חירום, ליווי או טיפול ארוך טווח.
(ג) סיוע כאמור בסעיף זה יינתן בלי לפגוע בזכויותיהם על פי דין של חשודים, נאשמים ונידונים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: