חוק זכרון השואה והגבורה - יד ושם, תשי"ג-1953
חוק זכרון השואה והגבורה - יד ושם, תשי"ג-1953 1
1. רשות זכרון יד ושם
מוקמת בזה בירושלים רשות זכרון, יד ושם -
(1) לששת המיליונים מבני העם היהודי שהוכרעו בקדושת מעונים לטבח ולאבדון על ידי הנאצים ועוזריהם;
(2) לבתי-אב מבית-יעקב שהושמדו ונחרבו על ידי הצורר;
(3) לקהילות, לבתי-כנסת, לתנועות ולארגונים, למוסדות ציבור, תרבות, חינוך, דת וחסד שנחרבו ונהרסו מתוך מזימת רשע למחות את שם ישראל ותרבותו מתחת השמים;
(4) לעוז-רוחם של יהודים שמסרו את נפשם על עמם בקדושה ובטהרה;
(5) לגבורתם של חיילים יהודים בצבאות, ושל לוחמי-מחתרת בישובים וביערות שחרפו נפשם במערכות הקרב נגד הצורר הנאצי ועוזריו;
(6) למסכת הגבורה של נצורי גיטאות ולוחמיהם שקמו והציתו אש המרד להצלת כבוד עמם;
(7) למאבקם הנשגב והמתמיד על סף האבדון של המוני בית ישראל על דמותם האנושית ותרבותם היהודית;
(8) למאמצי ההעפלה של הנצורים, שלא פסקו, ולמסירותם ולגבורתם של אחים שנחלצו להצלת השרידים ולשחרורם;
(9) ולחסידי אומות העולם ששמו נפשם בכפם להצלת יהודים.
2. תפקיד יד ושם וסמכויותיו (תיקון: תשמ"ה, תש"ס)
תפקידו של יד ושם הוא לאסוף אל המולדת את זכרם של כל אלה מבני העם היהודי שנפלו ומסרו את נפשם, נלחמו ומרדו באויב הנאצי ומעוזריו ולהציב שם וזכר להם, לקהילות, לארגונים ולמוסדות שנחרבו בגלל השתייכותם לעם היהודי, וכן להנציח את זכרם של חסידי אומות העולם; למטרות אלה יהיה יד ושם מוסמך -
(1) להקים מפעלי-זכרון ביזמתו ובהנהלתו;
(2) לכנס, לחקור ולפרסם את כל העדות על השואה והגבורה ולהנחיל לעם את לקחה;
(3) להשריש בארץ ובעם כולו את היום שנקבע על ידי הכנסת כיום הזכרון לשואה ולגבורה ולטפח הווי של אחדות זכרון לגבוריה ולקרבנותיה;
(4) להעניק לבני העם היהודי שהושמדו ונפלו בימי השואה והמרי אזרחות זכרון של מדינת ישראל, לאות היאספם אל עמם;
(4א) להעניק לחסידי אומות העולם אזרחות כבוד, ואם הלכו לעולמם - אזרחות זכרון של מדינת ישראל, לאות הוקרה על פועלם;
(4ב) להקים מפעל זיכרון להנצחת זכרם וגבורתם של ותיקי מלחמת העולם השניה, שחירפו נפשם במערכות הקרב נגד הצורר הנאצי ועוזריו; התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
1. רשות זכרון יד ושם
מוקמת בזה בירושלים רשות זכרון, יד ושם -
(1) לששת המיליונים מבני העם היהודי שהוכרעו בקדושת מעונים לטבח ולאבדון על ידי הנאצים ועוזריהם;
(2) לבתי-אב מבית-יעקב שהושמדו ונחרבו על ידי הצורר;
(3) לקהילות, לבתי-כנסת, לתנועות ולארגונים, למוסדות ציבור, תרבות, חינוך, דת וחסד שנחרבו ונהרסו מתוך מזימת רשע למחות את שם ישראל ותרבותו מתחת השמים;
(4) לעוז-רוחם של יהודים שמסרו את נפשם על עמם בקדושה ובטהרה;
(5) לגבורתם של חיילים יהודים בצבאות, ושל לוחמי-מחתרת בישובים וביערות שחרפו נפשם במערכות הקרב נגד הצורר הנאצי ועוזריו;
(6) למסכת הגבורה של נצורי גיטאות ולוחמיהם שקמו והציתו אש המרד להצלת כבוד עמם;
(7) למאבקם הנשגב והמתמיד על סף האבדון של המוני בית ישראל על דמותם האנושית ותרבותם היהודית;
(8) למאמצי ההעפלה של הנצורים, שלא פסקו, ולמסירותם ולגבורתם של אחים שנחלצו להצלת השרידים ולשחרורם;
(9) ולחסידי אומות העולם ששמו נפשם בכפם להצלת יהודים.
2. תפקיד יד ושם וסמכויותיו (תיקון: תשמ"ה, תש"ס)
תפקידו של יד ושם הוא לאסוף אל המולדת את זכרם של כל אלה מבני העם היהודי שנפלו ומסרו את נפשם, נלחמו ומרדו באויב הנאצי ומעוזריו ולהציב שם וזכר להם, לקהילות, לארגונים ולמוסדות שנחרבו בגלל השתייכותם לעם היהודי, וכן להנציח את זכרם של חסידי אומות העולם; למטרות אלה יהיה יד ושם מוסמך -
(1) להקים מפעלי-זכרון ביזמתו ובהנהלתו;
(2) לכנס, לחקור ולפרסם את כל העדות על השואה והגבורה ולהנחיל לעם את לקחה;
(3) להשריש בארץ ובעם כולו את היום שנקבע על ידי הכנסת כיום הזכרון לשואה ולגבורה ולטפח הווי של אחדות זכרון לגבוריה ולקרבנותיה;
(4) להעניק לבני העם היהודי שהושמדו ונפלו בימי השואה והמרי אזרחות זכרון של מדינת ישראל, לאות היאספם אל עמם;
(4א) להעניק לחסידי אומות העולם אזרחות כבוד, ואם הלכו לעולמם - אזרחות זכרון של מדינת ישראל, לאות הוקרה על פועלם;
(4ב) להקים מפעל זיכרון להנצחת זכרם וגבורתם של ותיקי מלחמת העולם השניה, שחירפו נפשם במערכות הקרב נגד הצורר הנאצי ועוזריו; התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
חזרה לתוצאות חיפוש >>