חוק זכויות התלמיד, התשס"א-2000

חוק זכויות התלמיד, התשס"א-2000 1
1. מטרה (תיקון: תשס"ה)
חוק זה מטרתו לקבוע עקרונות לזכויות התלמיד ברוח כבוד האדם ועקרונות אמנת האומות המאוחדות בדבר זכויות הילד, תוך שמירה על כבוד התלמיד, עובד ההוראה וצוות המוסד החינוכי ועל ייחודם של מוסדות החינוך לסוגיהם השונים כמוגדר בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953, בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1988, ובכל דין אחר, ולעודד יצירת אקלים של כבוד הדדי בקהילת מוסד החינוך.
2. הגדרות (תיקון: תשס"ה, תשס"ט)
בחוק זה -
"הועדה" - ועדת החינוך והתרבות של הכנסת;
"מוסד חינוך", "מוסד חינוך רשמי", "מוסד חינוך מוכר", "הורים", "נער", "ילד" - כהגדרתם בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949;
"המנהל הכללי" - המנהל הכללי של משרד החינוך;
"מנהל המחוז" - מנהל לשכה מחוזית של משרד החינוך;
"מפקח המחוז" ו"מפקח כולל" - מפקחים שמונו לפי סעיף 34 לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953;
"קהילת מוסד החינוך" - תלמידים, הצוות החינוכי והמנהלי והורי התלמידים;
"תלמיד - מי שלומד במוסד חינוך;
"השר" - שר החינוך.
3. הזכות לחינוך
כל ילד ונער במדינת ישראל זכאי לחינוך בהתאם להוראות כל דין.
4. פרסום הוראות (תיקון: תשס"ה)
(א) הוראות חוק זה יובאו לידיעת התלמידים והוריהם בראשית כל שנת לימודים, כפי שיקבע השר באישור הועדה.
(ב) הוראות המנהל הכללי למנהלי מוסדות החינוך וכן כל ההוראות הניתנות על ידי מנהלי מוסדות החינוך, בדבר זכויות וחובות תלמידים ובכלל זה הכללים בדבר שמירה על כבוד הדדי בקהילת מוסד החינוך, וכללי המשמעת, לרבות לענין מניעת אלימות והטיפול בה יפורסמו ויובאו לידיעת התלמידים והוריהם בדרך שיקבע השר, באישור הועדה.
5. איסור הפליה (תיקון: מס' 3- תשע"א)
(א) רשות חינוך מקומית, מוסד חינוך או אדם הפועל מטעמם, לא יפלו תלמיד מטעמים עדתיים,מטעמים של ארץ מוצא, מטעמים של רקע חברתי-כלכלי, או מטעמים של השקפה פוליטית, בין של הילד ובין של הוריו, בכל אחד מאלה: התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: