חוק התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול), תשי"ז-1957
חוק התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול), תשי"ז-1957 1
1. הגדרות (תיקון: תש"ך)
בחוק זה -
"תביעה" - זכות תביעה בחוץ-לארץ מכוח תחיקה הבאה לפצות קרבנות הרדיפות של הנאצים או של גרוריהם, או את חליפיהם של קרבנות אלה, הן בהחזרת נכסים, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא, והן בכסף או בשווה כסף, לרבות ערעור על הכרעה בתביעה כאמור; לענין הגדרה זו, דין הסכם קיבוצי ששר המשפטים הכריז עליו, בצו, לענין הוראה זו, כדין תחיקה;
"טיפול בתביעה" - כל פעולה בשכר או בתמורה אחרת, המנויה להלן:
(1) מתן עצה משפטית בדבר תביעה;
(2) עריכת כתב התביעה שיוגש בחוץ-לארץ לבית משפט או לרשות מוסמכת שנקבעה לכך, וכן עריכתו של מסמך הדרוש להגשת כתב התביעה או לאימות התביעה בחו"ל או לכל הליך מהליכי התביעה בחוץ-לארץ;
(3) קבלת יפויי-כוח או הוראות אחרות בין בכתב ובין בעל-פה, בין למטפל עצמו ובין לאחר, להגיש כתב תביעה בחוץ-לארץ או לייצג בהליכיה בחוץ-לארץ;
(4) כל פעולה אחרת של קשר או של תיווך בין התובע לבין בא כוחו בחוץ-לארץ;
(5) כל פעולה מן המנויות בפיסקאות (1) עד (3) הנעשית בארץ בשביל מטפל השוהה בחוץ-לארץ תקופה רצופה של ששה חדשים או יותר;
"טיפול בתביעה בחוץ לארץ" - לרבות ייצוג התובע לפני בית משפט או רשות הנוגעת בדבר;
"שכר טרחה" - לרבות הוצאות הליכי התביעה בחוץ-לארץ שיריב התובע נתחייב בתשלומן הן בדין והן מרצונו;
"עורך-דין" - מי שרשאי לעסוק כעורך דין מכוח רשיון על פי פקודת עורכי הדין, 1938.
2. מי רשאי לטפל בתביעה
לא יטפל אדם בישראל בתביעות אלא אם הוא אחד מאלה:
(1) עורך-דין;
(2) אדם הרשאי, לפי דיני אחת המדינות שהעניקה זכויות תביעה, לייצג תובעים בקשר לתביעותיהם בבתי-המשפט שלה או ברשויותיה האחרות;
(3) יחיד שהיה כשיר לייצג תובעים באחת המדינות שהעניקה זכויות תביעה אילו היה תושב או אזרח של אותה מדינה;
(4) מי שכיהן כדין כפרקליט, בכ"ז בטבת תרצ"ח (31 בדצמבר 1937) או בכל זמן שלאחר מכן, בשטח שבמשך תקופה כל שהיא אחרי אותו מועד היה נתון למעשה למרותה של גרמניה;
(5) מי שנתן לו שר המשפטים היתר לכך; היתר לפי פיסקה זו יכול שיהא לתביעות בדרך כלל או לסוג מסויים של תביעות, לתקופה מסויימת או ללא הגבלת זמן, בתנאים שייראו לשר המשפטים להטילם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
1. הגדרות (תיקון: תש"ך)
בחוק זה -
"תביעה" - זכות תביעה בחוץ-לארץ מכוח תחיקה הבאה לפצות קרבנות הרדיפות של הנאצים או של גרוריהם, או את חליפיהם של קרבנות אלה, הן בהחזרת נכסים, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא, והן בכסף או בשווה כסף, לרבות ערעור על הכרעה בתביעה כאמור; לענין הגדרה זו, דין הסכם קיבוצי ששר המשפטים הכריז עליו, בצו, לענין הוראה זו, כדין תחיקה;
"טיפול בתביעה" - כל פעולה בשכר או בתמורה אחרת, המנויה להלן:
(1) מתן עצה משפטית בדבר תביעה;
(2) עריכת כתב התביעה שיוגש בחוץ-לארץ לבית משפט או לרשות מוסמכת שנקבעה לכך, וכן עריכתו של מסמך הדרוש להגשת כתב התביעה או לאימות התביעה בחו"ל או לכל הליך מהליכי התביעה בחוץ-לארץ;
(3) קבלת יפויי-כוח או הוראות אחרות בין בכתב ובין בעל-פה, בין למטפל עצמו ובין לאחר, להגיש כתב תביעה בחוץ-לארץ או לייצג בהליכיה בחוץ-לארץ;
(4) כל פעולה אחרת של קשר או של תיווך בין התובע לבין בא כוחו בחוץ-לארץ;
(5) כל פעולה מן המנויות בפיסקאות (1) עד (3) הנעשית בארץ בשביל מטפל השוהה בחוץ-לארץ תקופה רצופה של ששה חדשים או יותר;
"טיפול בתביעה בחוץ לארץ" - לרבות ייצוג התובע לפני בית משפט או רשות הנוגעת בדבר;
"שכר טרחה" - לרבות הוצאות הליכי התביעה בחוץ-לארץ שיריב התובע נתחייב בתשלומן הן בדין והן מרצונו;
"עורך-דין" - מי שרשאי לעסוק כעורך דין מכוח רשיון על פי פקודת עורכי הדין, 1938.
2. מי רשאי לטפל בתביעה
לא יטפל אדם בישראל בתביעות אלא אם הוא אחד מאלה:
(1) עורך-דין;
(2) אדם הרשאי, לפי דיני אחת המדינות שהעניקה זכויות תביעה, לייצג תובעים בקשר לתביעותיהם בבתי-המשפט שלה או ברשויותיה האחרות;
(3) יחיד שהיה כשיר לייצג תובעים באחת המדינות שהעניקה זכויות תביעה אילו היה תושב או אזרח של אותה מדינה;
(4) מי שכיהן כדין כפרקליט, בכ"ז בטבת תרצ"ח (31 בדצמבר 1937) או בכל זמן שלאחר מכן, בשטח שבמשך תקופה כל שהיא אחרי אותו מועד היה נתון למעשה למרותה של גרמניה;
(5) מי שנתן לו שר המשפטים היתר לכך; היתר לפי פיסקה זו יכול שיהא לתביעות בדרך כלל או לסוג מסויים של תביעות, לתקופה מסויימת או ללא הגבלת זמן, בתנאים שייראו לשר המשפטים להטילם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
חזרה לתוצאות חיפוש >>