פורום עורכי דין - פסקדין

מדינת ישראל יכולה להסגיר אזרחים ישראלים למדינות זרות, אך ורק בתנאים מסוימים ומגבילים מאוד. הסגרת אזרחים ישראלים מוסדרת בעיקר בחוק ההסגרה, תשי”ד-1954, ובפסיקות בית המשפט העליון. עקרונות מרכזיים לגבי הסגרת אזרחים ישראלים: 1. כלל אי-הסגרת אזרחים ישראלים (בעבר) • בעבר, ישראל לא הסגירה אזרחים ישראלים כלל, מתוך גישה שהמדינה אחראית להעמידם לדין בעצמה. 2. תיקון החוק בשנת 1999 – אפשרות להסגרה בתנאים מסוימים • בעקבות פרשת יונתן שפירא (חשוד בפדופיליה בגרמניה), חוק ההסגרה תוקן כך שהוא מאפשר הסגרת אזרחים ישראלים, אך בתנאי שהם ירצו את עונשם בישראל אם יורשעו במדינה הזרה. 3. תנאים עיקריים להסגרה: • קיומו של הסכם הסגרה – ישראל מסגירה רק למדינות שיש להן הסכם הסגרה עם ישראל. • העבירה נחשבת פלילית גם בישראל – העבירה שבגינה מבקשים את ההסגרה חייבת להיות עבירה פלילית בישראל (עקרון הפליליות הכפולה). • עונש מאסר של לפחות שנה – בדרך כלל, העבירה חייבת להיות חמורה, עם עונש מאסר של שנה לפחות. • התחייבות לריצוי העונש בישראל – אם האזרח הישראלי מורשע בחו”ל, הוא ירצה את עונשו בישראל ולא במדינה הזרה. 4. מקרים שבהם בוצעו הסגרות של אזרחים ישראלים: • משה בן-איבגי – הוסגר מארגנטינה לאחר שנמלט מישראל בזמן ריצוי עונש. • מיכאל זיידנברג – הוסגר לארה”ב בעבירות מין בקטינים. • צבי גור – חטף ורצח ילד בישראל, נמלט לארה”ב והוסגר. 5. חריגים והגנות מפני הסגרה: • עבירות פוליטיות – ישראל לא מסגירה אדם אם העבירה היא פוליטית. • חשש לעונש מוות – אם במדינה המבקשת יש עונש מוות, ישראל לא תסגיר אלא אם כן המדינה מתחייבת שלא להטיל עונש מוות. • חשש להפרת זכויות אדם – אם יש חשש לעינויי נאשם או למשפט בלתי הוגן, ייתכן שישראל תסרב להסגיר. סיכום: ישראל יכולה להסגיר אזרחים ישראלים, אך רק למדינות שיש להן הסכם הסגרה עם ישראל, למעט הסכם הסגרה ספציפי - AD HOC, בדרך כלל בעבירות פליליות חמורות, ורק אם הנאשם ירצה את עונשו בישראל. המקרים נבחנים בקפידה על ידי בתי המשפט, וההסגרה אינה אוטומטית.

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש