המינוח "כוונה", לצורכי סעיף 7 לחוק הפיצויים לתאונות דרכים, זכה בפסיקה לפרשנות מצומצמת, בניסיון לתחום גבולות ברורים בין התנהגות רשלנית ופזיזה שגרמה לתאונה, שאינה שוללות זכאות, מול כוונה מודעת להשתמש ברכב לפגיעה עצמית כדי להוכיח "כוונה", יש צורך בהחלטה מודעת, של הנפגע או המנוח, לעשות שימוש ברכב, בניסיון לשים קץ לחייו.אולם, במצב בו אדם שרוי במצוקה נפשית קשה, כתוצאה ממחלת נפש או על רקע סערת רגשות, טומנת בחובה הוכחה זו קשיים רבים ובפרט, כאשר הנפגע טוען: "רציתי אך לא התכוונתי
מעביד אשר התגנב לליבו חשש כי עובדו ביצע עבירה, עדיין איננו רשאי לפגוע בזכות הפרטיות של עובדו על ידי חיוב העובד לעבור בדיקת אמת בגלאי שקר. איסור זה הינו על אותו עקרון של העדר זכות לחייב עובד לעבוד בדיקה רפואית או גרפולוגית. הדרישה גם עומדת בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו אכן, חובת הגילוי, הנאמנות ותום הלב המוטלת על עובד במסגרת יחסי העבודה שלו עם מעבידו היא חובה מוגברת ומיוחדת, אולם עדיין אין היא חובה מוחלטת אלא חובה יחסית, ויש לאזנה כאמור אל מול זכות העובד לפרטיות ולכבוד
האם הוצאות המימון שהוציאה הנישומה בהקמת נכס מקרקעין (בניין משרדים) שבגין מכירתו חל חוק מיסוי מקרקעין, הינן הוצאות שניתן לנכותן במסגרת חישוב מס השבח? לאחרונה התקבל פסק דין חשוב ומהפכני על ידי ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין בתל אביב בעניינה של חברת כימיקלים לישראל