אם לשלושה ציוותה שאחיה יגור בדירתה – בנה תבע ממנו שכר דירה
אחרי מות האם, בנה תבע את אחיה בטענה שהאחרון סיכל את השכרת הנכס אף שהוא לא גר בו. התביעה נדחתה לאחר שנקבע כי לא סביר שהאם התכוונה ליצור יחסי שכירות בין יורשיה
אחרי מות האם, בנה תבע את אחיה בטענה שהאחרון סיכל את השכרת הנכס אף שהוא לא גר בו. התביעה נדחתה לאחר שנקבע כי לא סביר שהאם התכוונה ליצור יחסי שכירות בין יורשיה
הדירה נמכרה ב-1970 אך מאז ועד היום הזכויות נותרו רשומות על שם המוכרים. יורשי הרוכשת זכו בפסק דין הצהרתי שלפיו הדירה שייכת להם. יורשי המוכרים ערערו אך נדחו בפסק דין תמציתי
המנוח הותיר צוואה בה קבע שרכושו יימכר לטובת מימון מלגות לסטודנטים בטכניון. בנו היחיד הגיש התנגדות וטען כי אביו היה רדוף מחשבות שווא ולא כשיר לערוך צוואה. עמדת הבן התקבלה בשתי ערכאות
אם הקטינות ביקשה לחייב את הסבים במזונותיהן. בקשת הסבים לסילוק התביעה נגדם נדחתה ובערעור שהגישו למחוזי נקבע שיש לברר את התביעה
בית המשפט קיבל את בקשת האם וקבע שהיא רשאית לחסן את הקטינים לאור הדחיפות והנחיצות שבחיסון
עו"ד ליאת שטיינברג חרלמפ נלחמת באטימות של הממסד, חולמת להיות שרת הפנים ולא מבינה למה המדינה מתערבת כל כך הרבה בחיי האזרחים
האם ביקשה לעבור עם הילד לעיר אחרת. בית המשפט התרשם כי מדובר בשני הורים מנכרים. את הכף הכריע רצונו של הקטין שהביע דעה נחרצת נגד המעבר
השוטרים האשימו את הרוכבת, עמיתיהם לעבודה חקרו והוגש נגדה כתב אישום. אך השופט זיכה: "עדותם מחוררת יותר מגבינה שווייצרית"
העובדת הועסקה בלשכת הפרסום הממשלתית באמצעות חברות כוח אדם שונות. המדינה תכננה לפטרה אך בית הדין ביטל את ההליך והורה לקלוט אותה כעובדת מדינה מהמניין
העובדת הוצאה לחל"ת ללא אישור מהממונה על חוק עבודת נשים. בית הדין לעבודה התחשב בכך שהמעסיקה הייתה מקבלת אישור לו רק הייתה מבקשת