המדינה האשימה שני צעירים ממוצא אתיופי בתקיפת שוטר, אך השופטת מצאה פגמים חמורים בחקירה, למשל בנוגע לזכות לקרוב משפחה בחקירה ולזכות לקבל סנגור ציבורי. השופטת: "לא נעשה כל מאמץ למלא אחר הוראות המחוקק".
המפקחת על המקרקעין לא אישרה את הפרויקט משום שבעלת מחסן קטן בקומת הקרקע לא נתנה אישור אקטיבי להעביר אותו מקום במסגרת השיפוץ – עבורה הכרחית מבחינה הנדסית. בית המשפט המחוזי קבע שהיא שגתה.
תיקון לחוק שאושר לאחרונה בכנסת מאפשר לשוטר לדרוש מכל נהג למסור דגימת רוק לגילוי שימוש בסמים ללא צורך בחשד. כך תהיו ערוכים:
שוכר נחלה בבית יצחק טען כי הוא כלל לא חתם על הסכם שכירות, אלא על הסכם קומבינציה לבנייה, ואף טען כי הנחלה כלל לא שייכת לתובע. אלא שהשופט דחה את גרסתו והורה לו לפנות את המקום.
המדינה התבססה על גרסת המטופל שטען כי הרופא היכה אותו בפניו ואף איים לרצוח אותו. אולם השופטת האמינה לרופא, שהכחיש אלימות כלשהי וטען כי המתלונן הוא שהתנהג באגרסיביות.
המועצה האזורית לכיש הגיעה להסדר עם חייב לתשלום 160,000 שקל. לאחר שהחייב נפטר היא טענה בפני יורשיו שבעצם לא היה הסדר, ודרשה יותר מחצי מיליון שקל. ביהמ"ש דחה את עמדתה.
את הדירה רכש הבעל להשקעה. בני הזוג נישאו לפני חוק יחסי ממון ולכן השיתוף אינו מובן מאליו, ואכן נקבע כי האישה לא הוכיחה אותו. עם זאת, מטעמי פשרה הבעל חויב לשלם לה פיצויים של 95 אלף שקל.
לשיטת הבעל הוויתור היה אמור להיות כנגד תשלום מזונות ולכן כשגרושתו פתחה נגדו תיק הוצל"פ הוא הגיב בתביעה לביטול ההסכם בטענה להטעיה, קיפוח ועושק. בית המשפט הבהיר לו כי הסכם כזה לא מבטלים כל כך מהר
השוכרת טענה שהוסכם בעל-פה שתפחית מהשכירות תשלומים על תיקונים אלא שנקבע כי עניין כזה חייב היה לקבל ביטוי במסמך כתוב. מלבד זאת עלה החשד שמדובר ב"מקזזת סדרתית", שעשתה דבר דומה לבעל דירה נוסף.
הרוכשת תבעה את בני הזוג שמכרו לה את הבית, אך השופטת שקיבלה את התביעה, קיבלה גם הודעת צד שלישי והטילה את מרבית הפיצוי על הקבלן שבנה אותו באופן רשלני ביותר.