הנהג נפצע כשביקש לרדת ממשאית והחליק במדרגות שלה. מבטחת הרכב ״כלל״ טענה שמדובר בתאונת עבודה אך בית המשפט קבע שגרסת הנהג כי הסיוע היה ללא תשלום לא נסתרה.
בית משפט השלום בקריות קיבל לאחרונה תביעה שהגיש אדם שנפצע בברך כשעזר לחבר להוביל משלוח פירות והחליק במדרגות המשאית. בפסק הדין התקבלה גרסתו שמדובר בתאונת דרכים. עוד נקבע כי בינו לבין חברו לא היו יחסי עבודה כך שאין לנכות מהפיצוי תגמולים רעיוניים של הביטוח הלאומי כפי שביקשה ״כלל״.
התובע סיפר שבאוקטובר 2016 נפגע בתאונת דרכים כשנפל בזמן ירידה ממשאית. לדבריו, הוא התכוון לנהוג במשאית ששייכת לחברו ולעזור לו לספק משלוח פירות אך לפני שיצא מבית האריזה נזכר ששכח לקחת את תעודות המשלוח. כשירד מהמשאית למטרה זו, החליק על מדרגות המשאית ונפל.
בעקבות התאונה נגרם לו שבר בברך, הוא נותח ואושפז למשך 11 יום. מומחה מטעם בית המשפט קבע כי נותרה לו נכות של 15%.
מבטחת המשאית ״כלל״ הכחישה את התאונה. היא טענה שמדובר בתאונה ״עצמית״ שלא היו לה עדי ראיה זולת התובע. היא ציינה בין היתר כי במסמכים הרפואיים מיום האירוע צוין שהתובע נפל כשיצא מ״רכב״ ולא ממשאית.
לחילופין לדבריה, אם התאונה קרתה כפי שהתובע תיאר אותה מדובר בתאונת עבודה. לדבריה, לא סביר שהתובע הוביל את הפירות ללא שכר והמסקנה ההגיונית היא שבין השניים היו יחסי עבודה שלא דווחו לרשויות. בנסיבות אלה יש לבצע ניכוי רעיוני של תגמולי הביטוח הלאומי להם היה זכאי התובע.
עוזר לכולם
אך השופט יוסי טורס מבית משפט השלום בקריות דחה את טענות כלל. הוא ציין שעדות התובע הותירה רושם מהימן וניכר היה שהוא מתאר אירוע נכון ואמיתי.
בהתייחס למסמכים הרפואיים ציין השופט כי המילה ״רכב״ כוללת בתוכה גם משאית ואין לצפות מרופא לדייק בפרטים עד כדי כך.
עוד כתב השופט כי אין לבוא בטרוניה לתובע על כי איתרע מזלו ולתאונה לא היו עדי ראיה ישירים. התובע הביא עדים שחזו בתוצאות המידיות של התאונה ועדויות אלה מחזקות את גרסתו. כך למשל, אחד העדים סיפר שהגיע לבית האריזה ושמע את התובע צועק ושוכב על הרצפה מתחת למשאית. בנוסף, הנתבעת לא הציגה כל ראיה פוזיטיבית הסותרת את גרסת התובע.
השופט דחה גם את טענת הנתבעת כי מדובר בתאונת עבודה. הוא כתב כי אין ספק שהמסקנה האינטואיטיבית הראשונה היא שמדובר ביחסי עובד-מעביד. חברו של התובע הוא בעל עסק שזקוק להוביל את סחורתו והאפשרות שמדובר היה בסיוע חברי מצריכה שכנוע. אך התובע עמד בנטל ראשוני זה והנתבעת לא הביאה ראיה כלשהי שמדובר היה ביחסי עבודה.
לדברי השופט, התובע הוא פנסיונר שעבד באותה עת כטבח במלון ועבודתו הסתיימה בשעה 13:00. התובע הסביר כי מדובר במושב קטן בצפון בו גרות כחמישים משפחות בלבד והמקום מתאפיין ביחסים חבריים של נתינה וסיוע. גרסתו גם נתמכה בעדות אחד התושבים שסיפר כי התובע ידוע כאדם ש״עוזר לכולם״.
בסיכומו של דבר חייב השופט את הנתבעת לפצות את התובע ב-207,428 שקל על הפסדי שכר ופנסיה, כאב וסבל, עזרת צד ג׳ והוצאות. עוד היא חויבה שכ״ט עו״ד בסך 31,550 שקל.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד לאוניד גיטרמן
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין