כריות האוויר לא נפתחו – ״כלל״ טענה שהתאונה קלה

אוטובוס התנגש ברכבה של אישה כבת 40. היא נותרה עם כאבים ומגבלות אך חברת הביטוח סירבה להאמין לה. בית המשפט קיבל את גרסתה ופסק לה 145,000 שקל פיצוי

השופט משה תדמור-ברנשטיין קיבל לאחרונה תביעה שהגישה נפגעת תאונת דרכים נגד חברת הביטוח ״כלל״. התאונה אירעה לפני כ-6 שנים והאישה נפגעה במנגנון צליפת שוט. המבטחת טענה שהאירוע לא הותיר בה נזק וכי מדובר היה בתאונה קלה, אך השופט התרשם כי הירידה בשכרה של התובעת נובע מהתאונה וכי היא נותרה עם מגבלות וכאבים. 

התובעת, ילידת 1975, נפגעה בתאונת דרכים באפריל 2015, כשנהגה ברכב ובנה הקטין עמה. אוטובוס פגע ברכבה, כריות האוויר לא נפתחו, ונגרמה לה נזק מסוג ״צליפת שוט״. 

לדבריה, אחר התאונה היא החלה לסבול מכאבי ראש, צוואר וגב. היא עברה טיפולי פיזיותרפיה אך נזקי התאונה עדיין מקשים על תפקודה. 

חברת הביטוח טענה מנגד כי מדובר בתאונה קלה והתובעת לא נפגעה כלל כתוצאה ממנה. 

בית המשפט מינה מומחה רפואי בתחום האורתופדיה. המומחה ציין כי שנתיים וחצי אחרי התאונה התובעת עדיין סובלת מכאבים צוואריים ובעיקר מכאבים מותניים עם הקרנה לרגל ימין, והיא מתקשה בישיבה והליכה. הוא כתב כי בבדיקה נמצאה הגבלה קלה בחלק מטווח התנועות בעמוד השדרה הצווארי והגבלה קלה ביישור עמוד השדרה המותני. המומחה קבע לה 7.88% נכות לצמיתות בגין התאונה וכתב כי סביר שלא יחול שינוי במצבה.  

הצדדים קיבלו את קביעת המומחה באשר לנכות הרפואית, אך נותרה ביניהם מחלוקת באשר לנכות התפקודית. 

התובעת הדגישה כי היא לא מתפקדת כמקודם, סובלת מכאבים בגב התחתון ובצוואר בליווי מגבלות בטווח התנועה והיא מתקשה בביצוע פעולות יומיומיות פשוטות. 

לדבריה, בתקופת ההחלמה מהתאונה מצבה הכלכלי היה קשה, ראשית בשל היותה גרושה ואם לשני ילדים, ושנית, מכיוון שנזקי התאונה מנעו ממנה לחזור לעבוד בתדירות מלאה כקוסמטיקאית כפי שעבדה לפני כן והיא נאלצה להוריד בכמות שעות העבודה. כתוצאה מכך, חלה ירידה משמעותית בהכנסותיה.

הנתבעת טענה כי התובעת לא הוכיחה שחלה ירידה במספר שעות העבודה שלה בגלל התאונה. 

שינוי מגמה

השופט משה תדמור-ברנשטיין מבית משפט השלום בתל אביב כתב כי מדובר בעובדת עצמאית שאף שלקתה בתאונה בנכות לא גדולה, בשל טיב הפגיעות ואופי מקצועה, יש לה השפעה אפשרית על תפקודה. 

הוא הוסיף כי כללית נראה כי רווחיה של התובעת ירדו, וכאשר מדובר במספר שנים, ההתרשמות היא שיש כאן מגמה. ״הואיל ואחוזי הנכות לא גבוהים, והירידה שנרשמה ברווחים משמעותית, לרבות – שינוי המגמה, אינני מוצא כסביר לשלול קשר בין התאונה לירידה בשכרה של התובעת״, כתב השופט.

לאור זאת קבע השופט כי יש העמיד את שיעור נכותה התפקודית של התובעת בגין התאונה על שיעור זהה לזה של נכותה הרפואית.  

הוא קבע כי הנתבעת תפצה אותה ב-125,000 שקל בגין הפסדי שכר, עזרת הזולת, הוצאות רפואיות ונסיעות וכאב וסבל.  

בנוסף חויבה הנתבעת בשכ״ט עו״ד בסך 19,013 שקל ובהחזר האגרה ששילמה התובעת.  

• ב״כ התובעת: עו"ד יריב אילון ואח'
• ב״כ הנתבעת: עו"ד דן סלע

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין