״חרקים דרך הסדקים״: מהנדס בניין יפצה על תכנון לקוי

תביעת רשלנות שהגישו דיירים נגד מהנדס שתכנן עבורם תוספת ממ״דים התקבלה. המהנדס תיקן את הליקויים על חשבונו אך חויב לפצות את הדיירים על עגמת הנפש.  

בית משפט השלום בחיפה פסק לאחרונה פיצויים לדיירי בניין בקרית ביאליק שסבלו מסדקים ורטיבות בעקבות עבודה רשלנית של מהנדס. בפסק הדין נקבע כי שיטת הבנייה שבחר המהנדס לא תאמה את סוג הקרקע של הבניין. עם זאת צוין כי הסכום שתבעו הדיירים, כ-400,000 שקל, מוגזם ועל המהנדס לפצות אותם בעשירית מהסכום.

התובעים, שני זוגות שהחזיקו דירות בבניין, חתמו באוגוסט 2009 על הסכם עם המהנדס לתכנון תוספת שני ממ״דים, אחד לכל דירה. עבודות הבנייה בוצעו על ידי חברה קבלנית והסתיימו בתחילת 2010.

לטענת הדיירים, בסוף קיץ 2010 החלו להופיע סדקים בממ״דים ובדירות. לדבריהם, הליקויים נבעו מתכנון לקוי ורשלני של המהנדס. הם פנו אליו והוא ביצע עבודות לייצוב התוספת שכללו הצבת ארבעה יסודות חדשים לבניין ושתי קורות פלדה.

ואולם, לאחר עונת הגשמים החלו להופיע סדקים נוספים במבנה. מומחה שהזמינו לבניין קבע שהמהנדס לא התאים את תוספת הבנייה לסוג הקרקע ולא דאג לבניית תפר בין המבנה החדש לקיים. המומחה העריך את עלות תיקון הנזקים ב-380,000 שקל.

המהנדס הכחיש את הטענות וטען כי שיטת הבנייה נבחרה על ידי הדיירים בשל מגבלת תקציב ובהתחשב בנתוניו הבסיסיים של הבניין, שעומד על תילו כבר 40 שנה ללא תזוזה או שקיעה.

הוא הגיש חוות דעת נגדית שלפיה שיטת הבנייה שבחר הייתה מקצועית וסבירה ולאחר ביצוע עבודות הייצוב תוספת הממ״דים הפכה להיות יציבה.

לנוכח הפער בין חוות הדעת מינתה השופטת הבכירה כאמלה ג'דעון מומחה מטעם בית המשפט. המומחה קבע ששיטת הבנייה שנבחרה על ידי המהנדס הייתה שגויה מאחר שהקרקע במקום היא ״חרסיתית עם פוטנציאל לתפיחה״. עוד נקבע כי שיטת חיבור התוספת עם המבנה הקיים באופן קשיח החמירה משמעותית את המצב שכן התוספת ״משכה״ את הבניין המקורי מה שהביא להיווצרות סדקים בין התוספת לבין המבנה הקיים.

המומחה המליץ לתקן את הליקוי באמצעות ניתוק המבנה מהתוספת, הסדרת התפר ותיקון הסדקים והנזקים במבנה ובדירות.

בהסכמת הדיירים המהנדס ביצע על חשבונו את התיקונים עליהם המליץ המומחה. לאחר מכן עתרו הדיירים לחייב את המהנדס בפיצוי של 400,000 שקל על עגמת הנפש שנגרמה להם. הם ציינו בין היתר כי אחד הזוגות נאלץ למכור את דירתו בהפסד והזוג השני סבל מחרקים וזוחלים שנכנסו דרך הסדקים לדירה ומחדירת מי גשמים.

הפרעה מינימלית

בהתאם לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט פסקה השופטת כאמלה ג׳דעון שהמהנדס שגה בבחירת שיטת הבנייה והחיבור בין שני המבנים ובכך התרשל כלפי התובעים.

עם זאת היא ציינה שהדיירים בחרו לתבוע סכום מופרז ולא ריאלי על עגמת נפש ו״חרגו כל פרופורציה״. היא ציינה שניכר כי העבודות שבוצעו לתיקון הליקויים הפריעו בצורה מינימלית לנוחותם ולהמשך חייהם הרגילים של התובעים וכי עבודות ניתוק המבנה ותיקון הסדרים ארכו כשבועיים לכל היותר, מהן רק שבוע בתוך הדירות.

בסופו של דבר היא קבעה שעל המהנדס לפצות את אחת המשפחות ב-15,000 שקל ואת המשפחה השנייה ב-25,000 שקל.

בנוסף חויב המהנדס בשכ״ט עו״ד בסך 15,500 שקל ובהוצאות בהתאם לקבלות שיגישו התובעים.

• ב״כ התובעים: עו"ד מ. יונאי 
• ב״כ הנתבע: עו"ד א. קליין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין