״אימוג'י של אקדח בווטסאפ״: בוטל הסכם מכר שנחתם תחת איומים

הורים לשישה חתמו על הסכם למכירת חלק מדירתם. בית המשפט קיבל את גרסתם לפיה הם ערבו להלוואה שנטל אחיה של האישה ואולצו על ידי המלווה לחתום על ההסכם תחת כפייה והפחדות

בתביעה שהגישה אישה נגד בני הזוג היא טענה שיש לאכוף הסכם בו מכרו לה חלק מדירתם כפירעון להלוואה שנטלו מאביה. השופטת רחל ערקובי קבעה לאחרונה כי ההסכם בטל שכן הוא נחתם תחת לחץ, עושק וכפייה. בכך היא קיבלה את טענת הנתבעים כי משפחת התובעת איימה לפגוע בהם ובילדיהם אם לא יחתמו על ההסכם.

הסכם המכר נחתם על ידי הצדדים במועדים שונים במשרד עורך דין. בני הזוג חתמו עליו בדצמבר 2017 בנוכחות אבי התובעת והתובעת חתמה עליו כשלושה חודשים לאחר מכן.  

בתביעה לאכיפת ההסכם סיפרה התובעת כי רכשה מהנתבעים 412/1000 חלקים מדירתם, תמורת 470,000 שקל. לטענתה, מתוך הסכום, 300,000 שקל הם פירעון הלוואה שהנתבעים נטלו מאביה.

התובעת טענה כי הנתבעים מסרבים לאפשר לה להשלים את יתרת התמורה בסך 170,000 שקל  ולשתף פעולה עם הפעולות הנדרשות למימוש ההסכם. 

הנתבעים טענו כי בניגוד למצוין בהסכם המכר לא מדובר בהלוואה שקיבלו מאבי התובעת אלא בערבות להסכם הלוואה עליו חתם אחיה של הנתבעת. הם הדגישו כי לא קיבלו מאביה של התובעת דבר. 

הם הוסיפו כי ההסכם נחתם על ידם בלחץ, כפייה ואיומים מצד אבי התובעת. הם סיפרו כי נאמר להם מפי אחי התובעת כי האב הוא אדם מסוכן שהורשע בעבר בפלילים והם החלו לקבל שיחות איומים ממנו כי אם לא ישלמו את החוב יפגע בהם ובילדיהם. 

לדבריהם, רעיון הסכם המכר היה של אבי התובעת לאחר שאמר להם באיום שזו הדרך היחידה לכיסוי חובם ואם לא יחתמו ״הוא יגיע אליהם הביתה״. 

הם ציינו כי אינם מכירים את התובעת וכי גם לאחר שחתמו על ההסכם המשיך האב לפנות אליהם בדרישה לפרוע את החוב, שאם לא כן, יממש את ההסכם. 

הנתבעים הוסיפו כי בבפרופיל ה-WhatsApp של אבי התובעת מופיע הכיתוב המאיים "go for it until the end" עם שלושה אייקונים של אקדח. כמו כן, בתקופת האיומים אם התובעת מנתה בפניהם את שמות ילדיהם. 

לא הגיוני

השופטת רחל ערקובי מבית המשפט המחוזי בתל אביב קבעה שאכן מדובר בהסכם שנחתם תחת לחץ, עושק וכפייה.

היא כתבה כי לא יכולה להיות מחלוקת כי הנתבעים היו מצויים תחת לחץ לא מבוטל כשהדרישה לפירעון ערבותם לחוב "נפלה עליהם כרעם ביום בהיר" ובסכומים שאינם מצויים באופן שגרתי ובנקל בכיסם. 

השופטת ציינה כי אמנם הנתבעים לא תמכו את טענותיהם בראיות חיצוניות ואף לא הביאו לעדות את אחי הנתבעת שלכאורה נטל את ההלוואה. עם זאת, עדותם הייתה אמינה. ״לשם מה נדרשת אם התובעת לדעת את שמות ילדי הנתבעים אם לא לצורך איום והפחדה״, כתבה השופטת.

מעבר לכך, נסיבות ההסכם עצמו וחתימתו מעידות על כפייה. ״איזה אדם סביר, אשר לצורך כלכלת משפחתו הכוללת 6 ילדים קטינים, צמצם את מרחב מגוריו ומחייתו בכך שפיצל את דירת מגוריו על מנת להשכירה״, תהתה השופטת.

בנסיבות אלה היא דחתה את התביעה והורתה על ביטול ההסכם. 

התובעת חויבה בהוצאות בסך 25,000 שקל. 

• ב״כ התובעת: עו"ד ורדה מימון
• ב״כ הנתבעים: עו"ד יורדם אבירם

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין