האם אישה שחויבה בגט אך לא הפסידה כתובתה, יכולה להתנות את קבלת הגט בפירעון כתובתה? ביה"ד הרבני הגדול דן לאחרונה בסוגיה זו, במסגרת ערעור על החלטת ביה"ד הרבני בחיפה.
גבר ואישה נישאו כדת משה וישראל בשנת 1998. מנישואיהם לא נולדו להם ילדים. לבעל שלושה ילדים מנישואים קודמים ועוד ילדה שהיא כיום בת חמש, שנולדה מרומן עם אישה זרה שהכיר בשנת 2008, כלומר בזמן שהיה נשוי.
לייעוץ בענייני גירושין:
עורך דין דיני משפחה
ב-2008 בני הזוג נפרדו, ופתחו בהליכי גירושין, שנפסקו וחודשו שוב ב-2014. התביעה הוגשה על ידי הבעל. האישה הסכימה להתגרש אך "בדיעבד", בתנאי שקודם תקבל את דמי הכתובה. בית הדין הרבני האזורי בחיפה פסק שהאישה חייבת לקבל גט, והורה לצדדים לקבוע מועד לסידור הגט, והכל עוד בטרם הדיון על הכתובה.
מעבר לכך שמבחינת ההלכה ניתן לדחות את מועד פירעון הכתובה לאחר הגירושין, נימוקי בית הדין האזורי היו, בין היתר, העובדה שהבעל בקשר עם אישה אחרת שילדה לו בת, כמו גם העובדה שהוא מצוי בתהליך של פשיטת רגל, ולכן אי אפשר לפסוק סכום כתובה בלי אישור מבית המשפט המחוזי.
האישה, שגם במועד שנקבע לסידור הגט עמדה בסירובה להתגרש, הגישה ערעור בבית הדין הרבני הגדול, במסגרתו שוב ביקשה שהגט לא יסודר לפני פירעון הכתובה, או לפחות שיתקיים דיון ותינתן החלטה בעניין הכתובה.
האישה טענה, בין היתר, כי לבעל אין עילת גירושין למעט "לא מסתדרים", ואף הצביעה על כך שהחלטת בית הדין האזורי לא הייתה מנומקת, ולא היה דיון הוכחות שבו ניתנה לה האפשרות להעלות את טענותיה.
הבעל טען שהאישה אינה זכאית על פי הדין לכתובה. כמו כן, נטען כי אף על פי שבית הדין פסק לפני למעלה משנתיים שהאישה חייבת להתגרש, היא לא תבעה את כתובתה, וטענה זו הועלתה רק כשהיא הוזמנה לקבל גט.
לטענתו, האישה מנסה להנציח את חיוב מזונותיה, אולם אין לו נכסים והוא פושט רגל. בכל מקרה, העובדה שאין להם ילדים יכולה להוות עילת גירושין – ובכל מקרה לפי ההלכה ניתן לדחות את מועד פירעון הכתובה לאחר הגט.
הכתובה תהיה "כחוב"
הדיין הרב יצחק אלמליח סקר את הדעות השונות של פוסקי ההלכה היהודית לאורך הדורות, ובסופו של דבר, הגיע למסקנה הבאה:
רוב הפוסקים סבורים שבעל אינו רשאי לגרש את אישה המסרבת לקבל גט, עד שייתן לה כתובתה. מקצת הפוסקים מחזיקים בדעה שבמקרים מסוימים, הבעל יכול לגרשה, והכתובה תהיה עליו כחוב.
במקרה הנוכחי, שבו בית הדין פסק שהאישה חייבת לקבל גטה, הדיין הבהיר שהאישה לא יכולה להתנות את קבלת הגט בפירעון הכתובה עם סידור הגט, אלא היא תיאלץ להתגרש. "פירעון הכתובה כפי שיחויב הבעל על ידי בית הדין ישולם לאחר מתן הגט", הוסיף הדיין.
הרב אליהו הישריק, הרב יצחק זר הצטרפו לדברי הרב אלמליח, ועל כן בסיכומו של דבר, הערעור נדחה.
- ב"כ המערערת: עו"ד יוסף מאיר אלבז
- ב"כ המשיב: עו"ד ערן דוידי
* עורכת דין לידיה חייטוב עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.