חברות הקנאביס שצמחו כמו פטריות אחרי הגשם רתמו אליהן "בכירים לשעבר" וגייסו הון. לאן הן נעלמו ואיפה הכסף של המשקיעים?
לפני כמה שנים פרץ למרחב העסקי הטרנד של השקעה בחברות לגידול קנאביס לצרכים רפואיים, ומשם לעבר תעשיה שלמה הנלווית לתעשיית גידול הקנאביס שעיקרה פיתוח דרכים וכלים לשימוש נרחב בקנאביס לצרכים רפואיים. הרעיון הוא להפוך את המוצר שהינו מוצר חקלאי בעיקרו לתרופה שניתן לצרוך באופן קצוב ומוגדר, כמו שנעשה עם חומרים אחרים כגון אופיום ומורפיום, שנחשבו בתקופות מסוימות כסמים אסורים.
בעשור האחרון, במדינות שונות, החלו גופים שונים לדחוף לשינוי בחוקים המייחסים לשימוש בקנאביס עבירות פליליות. זאת לנוכח מחקרים רבים הנערמים במשרדים ובמעבדות ברחבי העולם המצביעים על חוסר ההיגיון שבהטלת איסור חמור וגורף להשתמש באותם חומרים, כשמתברר שוב ושוב שבמקרים מסוימים ובתצורות שונות, יש יתרון רב לשימוש באותם חומרים לטובת הפרט, הכלל והחברה.
היווצרות הטרנד
בעולם התופעה כנראה התחילה עוד קודם, אך בישראל חברת "תיקון עולם" הייתה החברה הראשונה שהחלה לגדל קנאביס עבור המשתמשים הרפואיים, בעידוד מסוים של משרד הבריאות ותוך הקדשת רוב החומר ללוחמים שחוו טראומות ולחולי פרקינסון. זאת לאחר שהוכח, הרבה בעזרת מחקריו של פרופסור משולם ממכון ויצמן כי יש ביכולתם של הקנאבינואידים להרגיע תופעות במחלות שונות ולשפר את איכות החיים של חולים בשלל מחלות.
לאחר שהוחלט להקצות כמה רשיונות ייצור וגידול לחברות נוספות, עתרה חברת תיקון עולם לבג"צ כדי למנוע את הרחבת מספר החברות העוסקות בענף. לבסוף הוחלה רפורמה והחלו לחלק רישיונות עיסוק בתחום למספר רב של חברות.
מאז, ההבנה והרצון להצטרף לתחום התרחבו. כפטריות אחר הגשם החלו לקום חברות פרטיות שרכשו אדמות, העסיקו מומחים לגידולי קנאביס, ונכנסו לתחום כשברקע תמיד היו הרגולציה והחוקים הנוקשים לאיסור שימוש, מסחר וייצור סמים כחרב מעל ראשן.
כל זאת כמובן במקביל לתעשייה פלילית נרחבת ברחבי העולם בה מגדלים מפתחים ומשווקים לצרכנים סמים אסורים במחירים גבוהים כשהשימוש בהם הכניס מיד את הצרכנים תחת שלל עבירות פליליות החל משימוש אישי, ועד סחר, ייצור ושיווק של סמים.
הולנד הייתה הראשונה שהתירה שימוש לפנאי בסמים קלים כגון המריחואנה והחשיש ואט אט חברו לה עוד מדינות בעולם. קליפורניה, בחוף המערבי של ארה"ב, היתה בין הראשונות מחוץ לאירופה, ולאחריה החלו להתייחס לסוגיה גם גרמניה וישראל.
במהלך עשור, גדל מספר בעלי הרשיון לצריכת קנאביס רפואי בישראל מכמה מאות בודדות למעל 100,000 צרכנים בעלי רשיון ועוד היד נטויה.
בישראל כמו בישראל, בה מיטב המוחות המדעיים והכלכליים, קמו מיד חברות שהנפיקו עצמן בבורסה לניירות ערך במטרה לגייס סכומים גדולים ולפתח במהירות עסקים בתחום זה, החל מחברות העוסקות רובן בגידול החקלאי עצמו, דרך חברות למיצוי שמני קנאביס לשימוש בתעשיות קרובות כמו תעשיית התמרוקים, המזון והמשקאות והמשך באלו שעסקו בפיתוח מכשירים רפואיים לצריכת הסם כגון משאפים, סוגי מזון שונים, מכשירי אידוי וכיוצא באלו, ופיתוחים גנטיים לשיבוח הצמחים והגדלת היבולים.
קריסת הענף
ואולם, יחד עם האופוריה והרצון להתעשר הגיעו הצרות. חלק נכבד מהחברות שהנפיקו עצמן בבורסה, חטאו בחטא היהירות, יצאו בהכרזות ללא שום בסיס עובדתי לגבי הצפי למחזורי המכירות ומחיר השוק למוצר המוגמר. הן הוציאו סכומי עתק על הקמת חממות ומפעלים, משכורות עתק למנהלים ול"מומחים" שגוייסו על מנת להאדיר את שמן וזאת כדי להנפיק ולגייס עוד כסף.
כך צמחה לה תעשיית "בלוף" כשמצד אחד אותם 100,000 צרכני קנאביס רפואי חוקי הם שוק די קטן מול מספר החברות הישראליות שצמחו לפתע וגייסו כסף קל וטיפש, ומצד שני רגולציה קשיחה שלמרות הבטחות רבות בעשור האחרון, טרם ניתן אישור מלא ליצוא קנאביס רפואי מישראל לעולם הרחב. בנוסף, התקנות שנקבעו על ידי הממשלות, משרדי הבריאות, המשטרה, הייצוא ומשרדי המסחר הפכו את הענף לכזה שכמעט בלתי אפשרי לייצר בו רווחיות אמיתית.
התברר שללא אישור ייצוא הקנאביס הרפואי מישראל, ולנוכח התקנות הדרקוניות שקבעו הרגולטורים, הבדיקות היקרות שנכפו על המגדלים, עלויות ההובלה המאובטחת, האחסון המאובטח וזמני תפוגת הצמחים לשימוש אדם, אין ולא היה שום מקום להיקף הגידול והמסחר בקנאביס שגדל כאן.
בשנתיים האחרונות נסגרו כמעט כל החברות המגדלות קנאביס רפואי, המשקיעים בחברות אלו שנסחרו בבורסה יצאו עם הפסדים של בין 30-95 אחוז מהשקעתם ומי שהרוויח מכל הטרנד הזה היו אותם ראשונים שהנפיקו את החברות ומימשו ברגע ראשון את אחזקותיהם על גב משקיעי הכסף הטיפש, ועוד כמה נותני שירותים כגון מומחים, בכירים לשעבר, יועצים ועורכי דין שהתחברו לעטיני תעשיית הבלוף.
רק לסבר את האוזן, ברוב הפירסומים והתחזיות שהפיצו חברות הקנאביס הרפואי בישראל, דובר על אפשרות ייצוא המוצרים בוודאות גמורה, תחזית מחיר למכירה של 10 דולר לגרם לפחות, ועלויות נמוכות שהתעשייה תוציא לצורך הייצור.
בפועל עד היום אין שום צפי לייצוא עתידי שכן לא תוקנו כל תקנות בעניין ומשטרת ישראל מסרבת לתת את אישורה כדי למנוע זליגה לשוב החופשי. בנוסף, המוצר הישראלי לא עומד בתקנות המחמירות של ייבוא קנאביס רפואי לאירופה, והמחירים בהם ניתן למכור בשוק הקמעונאי גרם קנאביס רפואי באיכות טובה עומד על 1.8-3 דולר לגרם לכל היותר.
רוב המפעלים נסגרו, חלקם לפני שהסתיימה הקמתם. הם הותירו "פילים לבנים" בשטח, רוב החממות עבורו הסבה לגידולים אחרים. חלק גדול מהחברות שנסחרו בבורסה מחקו את רוב השקעותיהם, והמשקיעים הפסידו את רוב כספם. בכך נוצר שם רע לכל אותן חברות שכן הצליחו במאמצים רבים להתמיד, לפתח, ולהישאר בענף עם הראש מעל למים.
לאן פני התעשיה
מי שבסופו של דבר נותר עם הראש מעל למים הן אותן חברות פרטיות, רובן משפחתיות, שהקפידו לאורך כל הדרך על חיסכון בהוצאות ההקמה והניהול, הקפידו להתרחב תוך גיוס הון זהיר מקרב בעלי המניות ובהלוואות ארוכות טווח בריבית מתונה, ללא הוצאת כספים מיותרים על יחסי ציבור וגיוס "בכירים לשעבר".
אין ספק שתעשיית הקנאביס לא נעלמה ויש לה זכות קיום, במיוחד כשבמהלך השנים הקרובות, יותר ויותר מדינות יתירו שימוש מסוים לצריכת קנאביס לציבור הרחב ללא צורך במרשם או בפיקוח, כמו בהולנד ובקליפורניה.
אך כפי שהתברר, כמו בכל תעשיה טרנדית אחרת, מי שמשקיע במניות חברות אלו ללא בדיקת כדאיות ההשקעה, רצינות מנהלי החברה וההיתכנות לתחזיות אותן מפרסמות החברות, כנראה שיפסיד את הכסף.
- גילוי נאות: הכותב, עו"ד עזרא גולדמן, הינו עורך דין המייעץ לחברות ולפרטים בתחום הקנאביס ושותף בחברה פרטית העוסקת בגידול שיווק ומסחר של קנאביס רפואי באחת ממדינות אירופה.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין