בעל ואישה הגיעו לבית החולים ב-2012, שם האישה ילדה בת. לטענת התביעה, הצוות המיילד התרשל בכך שלאחר הלידה השאיר חלק מהשלייה בתוך הרחם, דבר שהצריך ניתוחים ובסופו של דבר הביא לנזק בלתי הפיך.
תביעת רשלנות רפואית על סך מיליוני שקלים הוגשה לאחרונה בבית המשפט המחוזי בלוד, על ידי בני זוג חרדים, באמצעות עורכי הדין צחי זיסמן וענת גוטמן ממשרד עו"ד גוטמן-אמיר. השניים טוענים כי שגיאה ומחדל של צוות בית החולים הדסה הר הצופים, גרמו לה לנזק בלתי הפיך לרחמה, ולמעשה הפכו אותה לעקרה, ובכך הפכה את עולמם של בני הזוג.
האירועים שתוארו בתביעה החלו ביולי 2012, כאשר התובעת הגיעה יחד עם בעלה (התובע) אל בית החולים, סמוך לחצות, והיא בשבוע ה-38 להריונה.
למחרת התובעת ילדה תינוקת בריאה. כ-12 דקות לאחר יציאת העוברית, דווח על יציאת השליה מחלל הרחם. אף שהשליה הוצאה לכאורה בשלמותה – בסיכום האשפוז נרשם "שליה תקינה" – החל אצל התובעת דימום מוגבר ולא מוסבר, ועל פי מדדי ההמוגלובין בגופה היא איבדה כשליש מכמות הדם בגופה.
אלא שבאולטרסאונד שבוצע לתובעת בעקבות הדימום, נקבע כי "לא נמצאה עדות לשארית שליה בתום הרחם".
בדיעבד, כך נטען, מי שביצע את הבדיקה (ושמו או תפקידו לא צוינו – האם טכנאי או מתמחה), שגה בפענוח, טעות שהיו לה השלכות חמורות ביותר.
התביעה המשיכה וטענה, על בסיס חוות דעת גניקולוג-מומחה, כי דימום רחמי לאחר לידה, נחשב לאחד הסימנים העיקריים לשארית שליה בתוך הרחם.
כחמישה שבועות לאחר ששוחררה מבית החולים, ביצעה התובעת בדיקת אולטרסאונד נוספת, בה אובחנה מיד מסה משמעותית שמאוחר יותר התבררה כקטעים מנוונים של רקמת שליה.
ייאלצו לפנות לפונדקאות
במצב זה, התובעת נאלצה לעבור פרוצדורה כירורגית (היסטרוסקופיה ניתוחית) לכריתת שאריות השליה. פרוצדורה זו, כך נטען, לא היתה קלה, בשל דימום רב שהתלווה אליה, וטמון בה פוטנציאל לפגיעה ברירית הרחם, ולהתפתחות הידבקויות תוך רחמיות – מה שמונע אפשרות של השתרשות עוברים ברחם.
לאחר ההיסטרוסקופיה הראשונה התובעת ביצעה היסטרוסקופיה נוספת, בה התגלו הידבקויות ומיעוט ברירית הרחם. התביעה המשיכה וטענה כי בשל כך התובעת לא יכולה להיכנס להריון, והתובעים ייאלצו לפנות להליך של פונדקאות על מנת להביא ילד לעולם.
ברמה המשפטית נטען כי מחדלו של הצוות באיתור חומר שלייתי (כמו גם העובדה שלא היתה התייעצות גם גורם רפואי בכיר יותר) היווה רשלנות, שיש קשר סיבתי בינה לבין הנזקים שאירעו אחר כך. רשלנות נוספת, כך נטען, באה לידי ביטוי בכך שלא נרשם מי ביצע את אותו אולטרסאונד גורלי, ולא ברור מי פיקח על הבדיקה.
סכום התביעה, שטרם כּוּמָת במלואו, עומד על לפחות 2.5 מיליון שקלים, המורכבים מפיצוי על נזק לא ממוני (עגמת נפש), פגיעה באוטונומיה, הוצאות רפואיות, הפסדי השתכרות, וכן עלות טיפולי פונדקאות.
בכתב התביעה נכתב כי "פגיעה מעין השוללת את הזכות הבסיסית של אישה להרות, לגדל את ילדה בבטנה, היא קשה לכל אישה ולכל זוג באשר הוא, על אחת כמה וכמה עת מדובר בזוג המשתייך לעדה החרדית, עבורם היעדר היכולת ללדת יותר מילד אחד, הוא בעל משמעויות והשלכות חברתיות מרחיקות לכת".
עד למועד פרסום הכתבה, לא התקבלה תגובת מבית החולים הדסה
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין